חבילה משמיים

תקציר העלילה

הצגה חדשה במלאת 70 שנה למדינת ישראל המבוססת על סיפורם האמתי של טייסי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). טייסים יהודיים מחיל האוויר של מדינות בנות הברית שהתנדבו לעזור למדינה שבדרך והצטרפו לשורות חיל האוויר במלחמת השחרור. הם סיכנו את חייהם ונלחמו לצד טייסים עבריים על עצמאותה של ישראל ובכך הכריעו את המלחמה והניחו את התשתית להקמתו של חיל האוויר הישראלי.

סיפורם של שלושה נערים ונערה אחת המתרחש באחת התקופות הסוערות והדרמטיות ביותר בחיי הישוב העברי. הנערים שמצטרפים למאבק באנגלים, מוצאים באחת מפעילויות הלילה החשאיות, טייס אנגלי פצוע שמטוס הסיור שלו הופל לדיונות החול. מערכת היחסים המתפתחת בין הנערים לטייס גורמת לחילוקי דעות בחבורת הילדים עד לסוף המפתיע.

דמיון ומציאות מתערבבים יחד להרפתקה מותחת.

חבילה משמיים

סיפורם המופלא של חיילי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) מובא לראשונה לבמת התיאטרון.

יוצרים

מחזה: דפנה אנגל

בימוי: תום שוורצברג

מוזיקה: אלדר ברנטמן

תפאורה: ניב מנור

תלבושות: רונה בקרמן

תאורה: יגאל כהן 

עיצוב וידאו: ינון פורת

תפעול: סיזר תאורה והגברה

שחקנים

איתי בלייברג, גל בן עמרה, דלית דוד/נטע פלוטניק, ניצן דניר, רבקה נוסן, אלון נכטיגל, אורי סממה

לקראת צפייה

פעילות שמטרתה להכין את הצופים הצעירים לצפייה בהצגה.עיקרה, הבנת התקופה בה מתרחשים האירועים שבעלילת המחזה, והמושגים הנלווים.

סקירה היסטורית: המאבק לקראת המדינה

בשנים 1939 – 1945 מתחוללת באירופה מלחמת העולם השנייה. הידיעות בדבר שואת יהודי אירופה מתחילות להגיע לארץ ישראל. באותה תקופה שולט בארץ שלטון המנדט הבריטי.

היישוב משתף פעולה עם הבריטים במאבק באויב המשותף – גרמניה. אולם כשהסתיימה המלחמה באירופה התאכזב היישוב לראות כיצד הבריטים ממשיכים לדבוק בחוקי הספר הלבן. הם מנעו את הכנסת היהודים לארץ ישראל, ניצולי שואת אירופה. כתוצאה מאטימות זו של הבריטים התעורר זעם רב בקרב אנשי היישוב כנגד שלטון המנדט.

המנהיגות היהודית יצאה למאבק מדיני שכלל מאבק בחוקי הספר הלבן ותביעה לעצמאות, להקמת מדינה יהודית. המחתרת יצאה למאבק מזוין חסר פשרות בשלטון המנדט. היא עשתה זו בסודיות רבה – גייסה נשק שהוסתר בסליקים סודיים ואימנה את אנשיה בחשאי.

התוצאות לא איחרו לבוא, המחתרת החלה לפגוע במטרות בריטיות. מטרתה היתה למרר את חיי הבריטים בארץ עד שיברחו מרצונם. הבריטים מצדם נקטו יד קשה כנגד אנשי המחתרת, הם הטילו עוצר על היישוב וביצעו חיפושים נרחבים אחרי פעילים במחתרת. הבריטים עשו הכול כדי לנטרל את פעילותה של המחתרת.

המחתרות היוו את הכוח המזוין העיקרי שהגן על היישוב ועסק בקליטת עלייה בלתי לגאלית של מעפילים לארץ ישראל. כל בני הנוער ביישוב רצו להצטרף למחתרת במאבקה בבריטים. הם תרמו רבות למאבק בתליית כרוזים ובהעברת משלוחים. בני הנוער סיכנו את חייהם והיו שותפים מלאים בדרך לתקומתה של המדינה.

בכ"ט בנובמבר 1947 התקיימה בעצרת האו"ם הצבעה על תכנית החלוקה של ארץ ישראל לשניים – מדינה יהודית לצד מדינה ערבית.בחודש מאי 1948 התקבלה התכנית וביום האחרון לשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. כבר למחרת פרצה מלחמת העצמאות (מלחמת השחרור) שנמשכה יותר משנה. חלק משמעותי במלחמה לקחו מתנדבי מח"ל– אלפי טייסים יהודיים שנאספו מרחבי העולם ובאו להצטרף למלחמת העצמאות של המדינה החדשה. בהתנדבותם למלחמה הם עזרו להכריעה.

מילון מושגים

המנדט הבריטי – המנדט הבריטי על ארץ ישראל ניתן לבריטניה בשנת 1920 כחלק מועידת סן רמו שחילקה את שטחי האימפריה העות'מאנית. כך הפכו הבריטים לשליטי ארץ ישראל ומכאן הכינוי "שלטון המנדט". המנדט הבריטי הסתיים בחודש מאי 1948.

הספר הלבן – מסמך מפורט שהוציאה ממשלת המנדט ובו מפורטים כל ההגבלות והאיסורים שהטיל המנדט על היישוב העברי בארת ישראל, כשההגבלה החמורה והמקוממת מכולם היתה ההגבלה על עליית יהודים לארץ ישראל.

סליק – מקום מחבוא סודי. המחתרות השתמשו בסליקים כדי להחביא נשק מפני האנגלים. היות ואחזקת נשק היתה אסורה בתכלית האיסור.

עוצר בית – כדי לתפוס אנשי מחתרת וסליקים של נשק היו הבריטים מכריזים על עוצר בית. בזמן העוצר היו חייבים האזרחים להישאר בבתיהם ואסור היה לצאת לרחוב. מי שיצא לרחוב בזמן העוצר סיכן את חייו.

עלייה בלתי לגאלית – התגנבות מעפילים בחשאי לחופי ארץ ישראל למרות האיסור של המנדט. ספינות המעפילים היו מגיעות לחופי הארץ בחסות החשיכה כשעל סיפונן אלפי עולים שכל רצונם היה להגיע לארץ ישראל. על החוף חיכו להם פעילי המחתרת אשר היו מבריחים את המעפילים למקומות מסתור.

תכנית החלוקה – בחודש מאי 1947 המליצה הוועדה של האו"ם לענייני ארץ ישראל על חלוקתה של ארץ ישראל לשתי מדינות עצמאיות – יהודית וערבית. בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה עצרת האומות המאוחדות לתמוך בתכנית החלוקה ולהקים את מדינת ישראל היהודית.

מח"ל - מתנדבי חוץ לארץ, הכינוי הרשמי שניתן ליותר מ-3,000 מתנדבים מדינות בנות הברית, כמעט כולם יהודים, שהגיעו לארץ ישראל בתקופת מלחמת העצמאות על מנת לעזור לארגון ההגנה ולאחר מכן לצה"ל המתגבש במאבק להקמת מדינת ישראל. הנוכחות הגדולה ביותר של אנשי מח"ל הייתה בחיל האוויר. טייסי מח"ל סייעו בבניית טייסת הקרב הראשונה, ואיישו כמעט את כל מטוסיה. לזכות טייסי מח"ל נזקפו כמעט כל מטוסי האויב שהופלו, טייסי התובלה של מח"ל ביצעו טיסות הובלה של נשק שנרכש בחו"ל. בכך הניחו המתנדבים את התשתית להקמתו של חיל האויר. לאחר סיום המלחמה עזבו רוב אנשי מח"ל את הארץ, מיעוטם נשארו וקשרו את גורלם במדינה.

להכיר את סיפורם של מתנדבי מח"ל

ההצגה מבוססת על סיפורם האמיתי של טייסי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). יותר מ- 3,000 טייסים יהודיים מחיל האוויר של מדינות בנות הברית שהתנדבו לעזור למדינה שבדרך והצטרפו לשורות חיל האוויר במלחמת העצמאות. הם סיכנו את חייהם ונלחמו לצד טייסים עבריים על עצמאותה של ישראל ובכך הכריעו את המלחמה והניחו את התשתית להקמתו של חיל האוויר הישראלי.
"הוסבר לי שישראל עומדת להכריז על עצמה כמדינה, שיהיו תקיפות על-ידי לפחות חמש צבאות ערביים ושאין להם איך להגן על עצמם, חוץ מכמה מטוסים שהם רכשו, אך לא היה מי שיטוס בהם. נשאלתי האם אוכל לעזור", כך מספר ליאון פרנקל, טייס אמריקאי שהשתתף ב- 25 משימות בחיל-האוויר הישראלי. "פשוט החלטתי ששום דבר לא יוכל לעצור בעדי".

ניתן לצפות יחד בסרט "מעל ומעבר: טייסת הקרב הראשונה" (2015) שהוקרן בפסטיבל הסרטים היהודי בירושלים. קטעים מתוכו משולבים במהלך ההצגה. תקציר של הסרט ניתן למצוא באתר חיל האוויר או באתר יוטיוב.

לאחר צפייה

פעילות שמטרתה לסכם את חווית הצפייה בהצגה. פעילות זו יכולה להתבסס על השאלות לדיון המופיעות בחוברת זו או לפתח שיחה חופשית סביב השאלות שמעלה ההצגה.

שאלות לדיון בעקבות צפייה בהצגה

ההצגה מציגה גישות שונות של התייחסות לג'ון הטייס הבריטיכל אחד מן הילדים מרגיש ופועל אחרת: יוחאי, רואה בטייס אויב מסוכן, שצריך לנקום ולהענישו בכל דרך אפשרית. גידי (מנהיג החבורה), מבצע את המוטל עליו בתוקף נאמנותו למחתרת.יעל מסוקרנת מאוד, ומתייחסת אל הטייס כסיפור הרפתקה. אורי (גיבור המחזה) רואה את האדם שבאויב.

1. כיצד באים לידי ביטוי הגישות השונות באופן התנהגות הילדים?
2. עם איזו גישה אתה מזדהה יותר?
3. מה דעתך על האופן שבו נטלו הילדים חלק במאבק על הקמת המדינה?

מרכיבי שפת הבמה – תפאורה, תלבושות, מוסיקה

הפנו את תשומת לב הצופים, לאופן בו בחרו יוצרי ההצגה להשתמש בתפאורה בתלבושות ובמוסיקה בהצגה "חבילה משמים". ניתן לומר שמרכיבי "שפת הבמה" בהצגה זו,  נעשו בהשראת התקופה אך לא העתיקו "בצורה מוזיאונית" את התקופה לבמה. היוצרים בחרו לתת פרשנות משלהם לתקופה ולאירועים.

גם מוזיאון וגם הצגה יכולים לספר סיפור היסטורי. תפקידו של מוזיאון היסטורי הוא לשחזר ולהנציח את ההיסטוריה בנאמנות האפשרית למקור. לעומתו, הצגת תיאטרון משתמשת בהיסטוריה כדי ליצור משהו חדש ואחר. מוזיאון מחויב לאמת ההיסטורית, ונוהג באובייקטיביות כלפי האירועים ואילו הצגה בוחרת זווית התבוננות, ונותנת פרשנות משלה לאירועים.

1. מה היא זווית ההתבוננות של כותבת המחזה על התקופה המדוברת בהצגה? (מעורבות הילדים במאבק בבריטים, יחס לאויב ועוד).
2. מה ההבדל בין תפאורה, תלבושות ומוסיקה "תקופתיים" לבין אלה שנעשים "בהשראת תקופה"?
3. כיצד באו לידי ביטוי מאפייני התקופה בתפאורה ובתלבושות בהצגה?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

neta@kibutz-theater.co.il