אורלי פורטל - מפגש סדנאי חירום

רביע

"נאהבים לא נפגשים לבסוף אי שם הם אחד בשני לאורך כל הדרך" (רומי).

היצירה “רביע” נוצרה בהשראת רביע-אל-אדוויה, מיסטיקנית סופית מהמאה ה-8, שבאהבה, חמלה ופשטות מעשיה, היוותה את ניצני התפיסה הסופית. היצירה מבוססת על מוסיקה פרסית סופית ושיריו של ג’לאל אל-דין אל-רומי, גדול המשוררים המיסטיים במאה ה-13, אשר הוקדשו למורו ואהובו שאמס א-דין טבריז.

בשיריו מדבר רומי על אהבה אקסטאטית ואחדות אלוהית לנוכח חוויה של דואליות וקונפליקט הנובעים מהיפרדות מהאהוב, ומביע את הרצון והתשוקה העזה לאיחוד מחדש.

תפיסת העולם הסופית מהווה השראה לחקירה תנועתית של היחסים בין תנועה חיצונית לפנימית, שבין חשיפה להתכנסות ובין הגלוי לנסתר, בחיפוש אחר האחדות מאחורי הניגודים ואחר השקט הפנימי. שלא תלוי בדבר.

השפה התנועתית מושפעת מסמלים וטקסים סופים, המחוללים הדרווישים מסתובבים סביב השמש של האהבה השמיימית, משלבים ידיים כדי לבטא אחדות וקדים אחד לשני ומברכים נשמה לנשמה.

היצירה מסתיימת בטקס – "קטלוטלו" – מיכל לאהבה.

טקס לשימור האהבה. בהשראת טקס איסלמי אינדונזי מסורתי, שנרקד ע"י גברים היושבים על הארץ במעגל ושרים ומתופפים ורוקדים בתנועות ידיים קצביות ודרך המילים של השיר הם משמרים את אמונתם באלוהים. חלק זה במופע הוא התשובה הנשית לטקס זה, זהו טקס נשים היושבות במעגל, רוקדות ומנגנות ומשמרות את אהבתן לאלוהים לריקוד ואחת לשנייה, המעגל הוא כמו מיכל לאהבתן.

"ריקוד עוזר לרוקדת לשחרר רגליה מין הבוץ הארצי ונושא אותה מעלה מעלה אל פסגת העולם" (רומי).

צרכים טכניים מינימליים לקיום המופע:

רצפה שמתאימה למחול סט לינולאום, מערכת סאונד.

קרדיטים:

כוריאוגרפיה: אורלי פורטל

עיצוב תלבושות: רקפת לוי

עיצוב תאורה: תמר אור

הפקה: מור מסרי

מוזיקה:

The Passion of Rumi, Shaharm Nazeri & Hafez Nazer

Beyond Denial,Mamak Khadem - Vocals, Pejman Hadadi – Nagada

רקדניות:

האנסמבל כולל 11 רקדניות, בכל מופע ישתתפו בין 4 ל-10 רקדניות בהתאם לתנאים, לצורך ולזמינות.

אורלי לא תופיע עם הרקדניות.

הכנה למופע "רביע" - מאת אורלי פורטל

"מקום שבו יש הרס, יש תקווה לאוצר"

"סדק הוא המקום בו האור נכנס פנימה"

"יופי של הלב הוא יופי נצחי"

"מה שאתה מחפש, מחפש אותך"

"המשימה שלך היא לא לחפש אהבה, אלא לחפש את כל המחסומים בתוכך שבנית נגדה".

רעיון לפעילות למחנך -

(אפשר לבנות פעילות עם הרבה ציטוטים מפוזרים על הרצפה ושכל תלמיד בוחר אחד שאליו התחבר במיוחד ומספר למה)

הצעה לפעילות - ציטוטים של המשורר רומי:

כל תלמיד בוחר ציטוט שאליו התחבר במיוחד ומספר מדוע הוא בחר אותו.

לאחר מכן נשאל את התלמידים - מה משותף לכל הציטוטים? איזו אווירה הם משרים?

נספר לתלמידים שכל הציטוטים הללו לקוחים מתוך שירים של משורר בשם רוּ‏מי.

מי היה רומי?

ג'לאל א-דין רוּ‏מי

או בשמו המוכר - רוּ‏מי, היה משורר, משפטן, ותאולוג פרסי סופי בן המאה ה-13. נחשב לאחד המשוררים הקלאסיים החשובים ביותר. כמשורר סופי, רומי שם דגש בכתביו על האהבה והכוונה שבעשייה הדתית, יותר מאשר על ההלכה עצמה. הסופיות שצמחה בתוך העולם המוסלמי של שלהי המאה ה-8, נחשבה לזרם מיסטי וחבריה כונו בשם "אלו הפוסעים בשבילי הדרך הרוחנית".

שלום תלמידים יקרים,

היום תפגשו רקדניות שהגיעו במיוחד להעביר לכם סדנא ומופע מחול בשם "רביע", אותו יצרה הכראוגרפית אורלי פורטל.

*מה זה רביע? על מה המופע?

המופע "רביע", נקרא על שם נביאה ששמה ראבעה אל-עדויّה, שחיה במאה ה-8 לספירה והייתה אחת ממייסדות הזרם הסופי של האסלאם (כמה מאות שנים לפני המשורר רומי שעליו דיברנו כעת). היא הייתה הילדה הרביעית במשפחתה ולכן נקראה ראבעה.

• האם שמעתם את שמה פעם?
• מה אתם יודעים על הזרם הסופי? האם שמעתם עליו פעם?

ראבעה הייתה אישה מיוחדת מאוד, שנולדה בבצרה שבעיראק, במאה השמינית לספירה. משפחתה הייתה ענייה מאוד, אך יום אחד אביה של ראבעה קיבל מסר בחלום על כך שבתו צפויה להגיע לגדולות וכל העם מחכה לכך. לימים הכפר של משפחתה נקלע לבצורת ואביה נפטר, בעקבות כך נמכרה ראבעה לעבדות.

שליחותה הרוחנית החלה כבר בצעירותה.

האנרגיה הרוחנית העצומה של רביע עלתה על  הדיכוי החיצוני בחייה. הקשיים גרמו לה לחפש את המשמעויות של אהבה פנימית בלהט וגעגוע, והיא התגלמה לפעמים ברהיטות וביצירתיות שלה.

• איך יצירתיות יכולה לחבר לרוח? לאהבה? לעולם הפנימי?
• איזה עוד ביטויים של יצירתיות כמעשה רוחני אתם מכירים? מהיהדות, מהנצרות?

רביע הצליחה להשתחרר מהעבדות הודות לכך שאדונה ראה את אדיקותה באמונת האל ואת גדולתה, ובעקבות כך שחרר אותה לחופשי.

ראבעה אל-עדוויה הייתה האישה הראשונה שהכניסה את רעיון האהבה האלוהית הטהורה לזרם הסופי. הדגש על האהבה אל האל והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה. מחשבה ואהבה הפכו מאז למונח יסוד בקרב כל הסופיות, וידוע שסופיות, כמונח כללי, היא כוללת כל תנועה פנימית הנושאת ממדים במהותה במונחים של חיפוש הקיום, והתקרבות לאלוהות, וכאשר הלב הופך למראה ברורה שיכולה להשתמש באור האלוהי. הסופיות העמיקה את חקר המחשבות הפנימיות הכי דקות של הנשמה בצורה מדהימה ומעוררת הערצה.

התפרצויות כנות בביטוי אהבתה ועצבותה, ומה שעלה אחר כך בספרות הסופית של שירה ופרוזה.

ראבעה הייתה להוטה להפיץ את הפילוסופיה שלה למבקריה ולתלמידיה. מבקריה היו מהצדיקים והמפורסמים במקומם.

פעם שאלה כמה מהם על סיבת עבודת ה', ואחד מהם אמר: אנו סוגדים לו מפחד הגיהנום. אחר אמר: במקום זאת, אנו סוגדים לו מפחד הגיהנום ומקווים לגן עדן. אמרה ראבעה: מה יכול להיות גרוע מלעבוד את ה' בתקווה לגן עדן או מפחד מגיהנום! היא תהתה: אם לא היה גן עדן ולא גיהנום, האם אלוהים לא היה ראוי לעבודתך? שאלו אותה: למה את עובדת את ה'? אמרה: אני עובדת רק למענו, האם לא די לי שהוא העניק לי חיים וציווה אותי לגלותו בתוכי? על שיחה זו מסופר כי רביע הייתה הולכת עם דלי של מים ביד אחת, ועם לפיד של אש בידה השנייה: דלי של מים כדי לכבות את אש הגיהנום, ולפיד של אש כדי לשרוף את גן העדן.

בקהיר יש מסגד על שמה של ראבעה אל-עדוויה ובישראל יש רחוב על שמה בהר הזיתים, המוביל לכנסיית העלייה.

המסורת המוסלמית מספרת שראבעה מתה בירושלים, בהר הזיתים (א-טור בערבית). לעומת זאת, המסורת היהודית מאמינה כי באותו מקום קבורה חולדה הנביאה. במקביל, הנוצרים מאמינים כי באותו אתר נקברה הנזירה פלגיה.

ראבעה היתה אישה פורצת דרך לזמנה ובדומה לדמויות מופת אחרות במסורות הדתיות כולן, נקשרו לשמה סיפורים ועדויות רבות המבטאים את אדיקותה וצדיקותה.

• מה הציפיות שלכם/ן מהסדנא, מהמופע?
• אילו שאלות התעוררו בכם/ן בעקבות הידע החדש הזה?
• האם לדעתכם/ן מופע מחול יכול לבטא סיפור, דרך חיים או רעיונות כלשהם? איך?
• איך תנועה ומחול קשורים לרעיונות שראבעה ביטאה?
• מה מייחד התבטאות יצירתית ואיך זה קשור לרעיונות הסופיים?
• אם הייתם/ן פוגשים/ות את רביע היום - מה הייתם/ן רוצים/ ות לשאול אותה או להגיד לה?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

orlyportal@gmail.com