עיבוד ראשון מסוגו לספרו של יאנוש קורצ'אק ’המלך מתיא הראשון‘. סיפור שנכתב לפני כמאה שנים וממשיך להיות מדויק ורלוונטי עד היום.

גיבור הסיפור הוא מתיא, נסיך שמאבד את הוריו בגיל 10 ונאלץ לקבל על עצמו את המלוכה. המלך–הילד מסרב לקבל את ההשלמת המבוגרים עם עוולות העולם, ומכריז כי הוא "מלך מתקן". הוא מבקש להקים ממלכה אוטופית לילדים ולכל אלה שמעמדם החברתי נמוך, אך עד מהרה מגלה עד כמה קשה מלאכת השלטון, ונאלץ לעבור תהליך התבגרות מואץ.

על במה מלאה בקוביות עץ, בסגנון ה-PuppetCinema המשלב תיאטרון, קולנוע ובובות, נחשף מסע ההתבגרות של ילד בעולם של מבוגרים. מסע אחרון בעקבות ילדות אבודה, רגע לפני שהמבט מתפכח והלב מתקשה.

זהו מופע–סיפור פיוטי למי שלבו לא פסק לשאוף לשינוי ולא מוכן לקבל את התשובה ’ככה‘.

יוצר ומשחק - צבי סהר

בימוי: צבי סהר
בימוי וידאו: איה צייגר
דרמטורגיה: דני לוי
מוזיקה: גיא שרף
עיבוד: צבי סהר, דני לוי ואיה צייגר
עיצוב וידאו, במה ותלבושות: איה צייגר
תאורה: עופר לאופר
עיצוב בובות: גילי אולמר, יאנה מלישב, קיילי קלמנס
בימוי בובות: גוני פז

על הבמה ( לפי סדר א'-ב'):
ינון כהן, צבי סהר,יובל פינגרמן, איה צייגר,עמרי רווה, גיא שרף
ניהול טכני: שחר מונטלייק
עוזרת במאי: חן דוד

צבי סהר - יוצר ההצגה

בעל תואר ראשון בהצטיינות יתרה מהחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה (2010), ובוגר הסטודיו למשחק יורם לוינשטיין (2006). זוכה מלגות מטעם קרן שרת (2002) וקרן ג׳ים הנסון (2013).
בוגר תכנית הבובות PuppetLab בניו יורק (2011), שם פיתח את שפת ה - PuppetCinema, שפת תיאטרון המשלבת הפעלת בובות ווידאו במעגל סגור.
בשנת 2016 התארח באוניברסיטת מרילנד כמרצה אורח בחוג לתיאטרון מטעם ה- Schusterman Foundation  וה- Israel Institute שם לימד את עקרונות השיטה.
סהר ביים את ההצגות:
"הדרך לעין חרוד" - בהפקת הזירה הבינתחומית, אשר הופיעה בין היתר ב-  BAM Next Wave בניו יורק, מוסקבה, גרמניה קרואטיה ובפולין.
"גוליבר" - בזירה הבינתחומית בירושלים, בכורה בפסטיבל תיאטרון הבובות בירושלים, 2017
"פתאום דפיקה בדלת" - בתיאטרון הקאמרי, ע"פי סיפורים של אתגר קרת, שהשתתפה ב BAM Next Wave בניו יורק 2017.
"מסע בין חלמונים" - הצגה לילדים בסגנון ה- PuppetCinema בהפקת אנסמבל עתים. ההצגה הוזמנה לפסטיבל TIFA בטאיוואן ולפסטיבל בקלייפדה, ליטא.
"מתיא" - עיבוד חדש למבוגרים של הספר המלך מתיא ע"פ ספריו של יאנוש קורצ'אק, עלה בבכורה בפסטיבל ישראל 2019

כשחקן, גדל סהר באנסמבל עתים של הבמאית רנה ירושלמי ולקח חלק בהפקות "שלוש אחיות", "חלום ליל קיץ" ו"כישוף", בבימויה של יעלי רונן. סהר שיחק בתיאטרון באר שבע בהצגות "הרוזן ממונטה כריסטו", "קומדיה של טעויות", "השחף" ו"המשרד".
יחד עם עודד ליטמן (במאי), עיבד ושיחק בהצגות "ריצא'רד השלישי" בתאטרון תמונע ו"הערב: אדיפוס" בתאטרון הסמטה.

החל מיולי 2018, משמש צבי סהר כמנהל האמנותי של אנסמבל עיתים.
 

על המחבר - ד״ר יאנוש קורצ׳אק

יאנוּש קוֹרצ'אק הוא שם העט שבו נודע הנריק גולדשמיט - רופא, מחנך והוגה חינוכי, סופר, פובליציסט ופעיל חברתי יהודי פולני. הוא נולד בורשה בשנת 1878 ונספה בשואה בשנת 1942.

קורצ'אק היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים, מומחה בתחום שיקום ילדים ובני נוער ואבחון חינוכי, ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד.

בסיימו את לימודי הרפואה החל לעבוד בבית-חולים יהודי לילדים. בשנת 1911 קיבל על עצמו את ניהול בית היתומים היהודי בורשה, ומאז התמסר כולו לעשייה החינוכית. בית היתומים שניהל היה אחד הניסיונות הראשונים בחינוך דמוקרטי, והתבסס על גישה חינוכית מהפכנית שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. 

קורצ'אק טען שמקומו של הילד בחברת בני גילו ולא רק בביתו המוגן. הוא שאף לכך השילדים יעמתו בינם לבין עצמם את דעותיהם המתגבשות והשקפות העולם הראשוניות, ובכך יעברו תהליך של סוציאליזציה (חיברות) ויכינו את עצמם לחיים מבוגרים. הוא סבר שעל הילד לחוות מצבים נתונים ולהבינם בעצמו, להתנסות, להגיע למסקנות ובמידת הצורך - למנוע תוצאות משוערות.

בתי היתומים בניהולו התבססו על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון ביניהם. התלמידים היו שותפים לניהול, לקביעת החוקה ולאכיפתה על הכלל, באמצעות מוסדות כמו פרלמנט ובית דין שנוהלו בידיהם, עיתון, מערכת תורנויות ואפילו קופת הלוואות. 

ב-1940 הועבר בית היתומים לגטו ורשה. בזמן המעבר קורצ'אק נאסר, ושוחרר בערבות כעבור כמה חודשים.

בימי השואה, כשהגיע תורם של ילדי בית היתומים שלו בגטו ורשה להישלח לטרבלינקה, סירב להצעה להינצל לבדו ובחר ללכת למוות בטרבלינקה עם חניכיו, ובכך הפך לאחד הסמלים ההיסטוריים-יהודיים הגדולים של ימינו.

על הספרים

״הַמֶּלֶךְ מַתְיָא הָרִאשׁוֹן״ נכתב על ידי ד״ר יאנוש קורצ'אק ויצא במקור בשפה הפולנית בשנת 1923.

הספר מעלה את השאלה איך זה להיות ילד בעולם של מבוגרים, ועוקב אחרי נסיונותיו של ילד לתקן את אותו עולם. ״המלך מתיא באי השומם״ הוא ספר ההמשך שמגולל את המשך סיפורו של מתיא, הפעם כשהוא כלוא בבית הסוהר ומחכה לשמוע לאן יועבר משם. במהלך מסעותיו בעולם עורך המלך הצעיר חשבון נפש, ובוחן בתבונה את האירועים שהתרחשו בחייו.

הספרים כתובים בלשון פשוטה, המבוססת על צורת הדיבור של ילדים. הם בוחנים לעומק את עולמם הרגשי של ילדים, תוך שהם עוסקים בערכי הצדק והשוויון באוכלוסיות שונות.
 

על אנסמבל עיתים

אנסמבל עיתים הוקם ב- 1989 ע"י רנה ירושלמי, במאית ויוצרת כלת פרס ישראל, במטרה לחקור את מהויות התיאטרון, ולחשוף את תפקידו בתוך השינויים החברתיים והתרבותיים של זמננו.
האנסמבל מהווה מעבדת תיאטרון ששמה דגש על תהליך עבודה ומחקר: בכל תהליך יצירתי נחקרת מחדש שאלת היחסים בין כל מרכיבי התיאטרון - חלל, זמן, קהל, משחק, שפה ותנועה.
המופיעים לוקחים חלק בתהליך היצירתי בשיתוף הבמאי/ת ויוצרים/ות, ותוך כדי כך משכללים את מיומנויות המופע, עד שלבסוף מתפתחת שפה בימתית חדשה שיוצאת מהחוקיות הקיימת.

שאלות הכנה לצפייה

"לפי החוק, 

אם המלך מת,

מקבל לידיו את השלטון הבן הבכור.

אפילו אם הוא בן עשר."

אחריות

איזה סוגים של אחריות/תפקידים יש לך בבית? (לדוגמא: כלים, סידור החדר, הוצאת כלב, לעזור עם אחים צעירים)

איזה סוגים של אחריות/תפקידים יש לך בין חברים? (לדוגמא: לתמוך, להצחיק, לייעץ)

מתי לדעתך ילדים הופכים למבוגרים?

כשיש להם עבודה? כשיש להם אחריות על אנשים אחרים?

האם הרגשת פעם רגע של התבגרות - ואם כן, מתי הוא היה? 

האם אי פעם היית צריך/ה לנהל או להוביל קבוצה (בבית הספר, בין חברים, בפעילות מסוימת)?

איך זה הרגיש? האם הקבוצה הקשיבה לך מיד? האם תוצאות ההנהגה שלך היו טובות לטעמך?

האם השתתפת פעם בקבוצה שהובלה על ידי בן/בת גילך? איך זה הרגיש, לעומת קבוצה שמובלת על ידי מבוגר/ת?

שלטון ילדים

האם לדעתך הרעיון של שלטון ילדים על עצמם הוא רעיון טוב? למה?

האם מבוגרים צריכים תמיד להחליט על ילדים, או שכדאי שילדים יהיו מעורבים בקבלת החלטות שמשפיעות על החיים שלהם? אם כן, באיזה אופן?

נאמר והיית נבחר/ת לתפקיד המלך - כמו מתיא - אילו חוקים היית מחוקק/ת מיד?

לאיזה תחומים או קבוצות היית דואג, וכיצד?

איך היית יודע/ת מה טוב לעשות? היית ממנה יועצים? צעירים או מבוגרים? היית מחליט/ה על הכל לבד?

האם היית בוחרת במבנה שלטון דמוקרטי (כלומר, שבו העם מעורב בקבלת ההחלטות באמצעות הצבעה לנציגים), או שהיית בוחר/ת במבנה שלטוני אחר - למשל, מלך/מלכה, או שלטון של גורמי הדת של המדינה, או משהו אחר?

עם כניסתו לתפקיד, מצהיר על עצמו מתיא שהוא ״המלך המתקן״ (הבן של סטפן החכם, הנכד של יוליוס החסיד והנין של הנרי הרגזן, הבן של הנין של פאול המנצח, הגיבור).

אם היית נבחר/ת לתפקיד, איזה שם היית נותן/ת לעצמך? 

שאלות לאחר הצפיה

האם מתיא נכשל כשהוא מנסה לתקן את העולם? מדוע, לדעתך?

באיזה אופן לדעתך, אם בכלל, הוא מצליח?

האם לדעתך הסיפור של מתיא הוא סיפור עצוב? האם יש בו נקודת אור, ואם כן, מה היא?

מה למדת ממתיא? מה למדת על מבוגרים, וכיצד לדעתך הדברים שלמדת יוכלו לסייע לך בהמשך החיים?

מה לדעתך מוסיף השימוש באמצעים קולנועיים (מצלמות, תאורה, הקרנה) לסיפור על מתיא?

האם הצלחת להרגיש שמדובר בדמות ילד אמיתית, לפרקים? 

האם הפריע לך שמפעילים אותו או שהצלחת לשכוח מזה מדי פעם?

אם היית צריך/ה לתת למתיא עצה, שתוכל אולי לשנות את סוף הסיפור - איזו עצה זו היתה?







 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ayelet@itimensemble.com