#עובדים_על_זה היא סדרת רשת שיצרו ברק הימן ותומר הימן ("מיסטר גאגא", "מי יאהב אותי עכשיו?") כחלק ממיזם "דיבור אחר" ובתמיכת YouTube Creators for Change.
פרקי הסדרה מפגישים בין יוצרי YouTube מוכרים, להם עשרות אלפי עוקבים, לבין פעילים חברתיים, המשתייכים לקהילות שונות בחברה בישראל.
המפגש בין שני העולמות - השונים כל כך זה מזה - מציג זווית מעניינת ומפתיעה על החברה הישראלית ועל אתגריה.
יחד הם מנסים ליצור דיאלוג מסוג אחר - מורכב, מצחיק, מרגש, אשר אינו חושש לגעת בעצבים החשופים.
מועמד לפרס אופיר (פרס האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה).
האחים הימן (תומר וברק) יוצרים סרטים דוקומנטריים וסדרות דוקומנטריות לקולנוע, לטלוויזיה ולאינטרנט כבר למעלה מ-20 שנה. היצירה שלהם רבת פנים, ומתבססת על תיעוד ארוך טווח של תהליכים שונים ומגוונים בנושאים חברתיים ואישיים כאחד.
סרטיהם מוקרנים ברחבי העולם בפסטיבלים בינ"ל רבים וזוכים לפרסים יוקרתיים. שניהם מלמדים בבתי ספר לקולנוע וטלוויזיה, ומעבירים סדנאות רבות לבימוי דוקומנטרי ברחבי העולם.
בשנת 2013 נבחרו תומר וברק להיות בין "עשרת האנשים המשפיעים ביותר בתרבות הישראלית" ובימים אלו עובדים על 5 פרויקטים חדשים.
ב-20 שנה האחרונות יצרו האחים הימן מעל 20 פרויקטים דוקומנטאריים שונים שרבים מהם הוקרנו ועדיין מוקרנים במסגרת סל תרבות ברחבי הארץ בהצלחה גדולה.
רשימה חלקית של היצירות שלהם:
#עובדים_על_זה / סדרת רשת / 2017 (מועמד לפרס אופיר 2017 - האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה)
"מי יאהב אותי עכשיו?" / 2016 (זוכה פרס חביב הקהל בפסטיבל ברלין)
"מיסטר גאגא" / 2015 (מועמד סופי לאוסקר האירופאי, זכה בלמעלה מ 14 פרסים בינ"ל, הסרט הדוקומנטרי הנצפה ביותר בישראל אי פעם)
"כמעט חברות" / 2014 (השתתף בפסטיבל דוקאביב, ובפסטיבלים בינ"ל רבים ) - נמצא בסל תרבות
"לפני המהפכה" / 2013 ( השתתף בפסטיבל דוקאביב, בהוטדוקס, זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל צ'גרין בארה"ב) - נמצא בסל תרבות
"הצלמניה" / 2011 (זוכה פרס אופיר לסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, פרס הסרט הטוב ופרס העריכה בפסטיבל דוקאביב ובעוד למעלה מ20 פרסים בינ"ל) - נמצא בסל תרבות
"למלכה אין כתר" / 2011 (השתתף בפסטיבל ברלין , ובעשרות פסטיבלים בינ"ל)
"I Shot My Love" / 2010 (זוכה פרס הסרט הדוקומנטרי הטב בפסטיבל הוטדוקס, בפסטיבל בוורשה, זוכה פרס חביב הקהל בטיוואן ובעוד פרסים בינ"ל רבים),
"שומרוני בודד" / 2009 ( זוכה מקום ראשון בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים, בפסטיבל הבינלאומי בשנחאי, בפסטיבל זכויות אדם בפריז והשתתף בעשרות פסטיבלים בינ"ל) - נמצא בסל תרבות
"הריקוד של אלפונסו" / 2007 ( זוכה פרס הכסף בפסטיבל שנחאי ופרס הבימוי בפסטיבל הבינ"ל במולדובה, השתתף בפסטיבל חיפה ובעשרות פסטיבלים בינ"ל)
"הופעת בכורה" / סדרה דוקומנטרית בת 5 פרקים / 2007 ( זוכה במקום הראשון בתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים) - נמצאת בסל תרבות
"גשר על הואדי" / 2006 (זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל הבינ"ל באוקראינה, בפרס חביב הקהל בפסטיבל זכויות האדם one world בפראג, בפרס מגנוליה בפסטיבל שנחאי ובפרסים בינ"ל רבים).- נמצא בסל תרבות
"אביב" / 2003 (השתתף בעשרות פסטיבלים ברחבי העולם)
"תומר והשרוטים" / 2001 (זוכה פרס אופיר- האקדמיה הידראלית לקולנוע וטלוויזיה, זוכה מקום ראשון בפסטיבל הבינלאומי בחיפה, השתתף בעשרות פסטיבלים בינ"ל וזכה בפרסים בינ"ל רבים) - נמצא בסל תרבות
לאחר 5 דקות של הקדמה שבמהלכן אני מציג את עצמי לתלמידים, ומספר להם איך בכלל נולד הרעיון לסדרה #עובדים_על_זה, ומה המהות של כל הפרויקט המיוחד הזה (החדרת מסרים של הכלה וקבלת האחר אל תוך המציאות האלימה והגזענית של הרשתות החברתיות בפרט והמרחב האינטרנטי בכלל) אני מתחיל תכף ומיד בהקרנה.
לאחר הקרנת 2 הפרקים הראשונים של הסדרה (באורך מצטבר של 12 דקות), אעצור את ההקרנה, ואשוחח עם התלמידים על מה שראינו, אשתף אותם במאחורי הקלעים של העשייה הדוקומנטרית (עם שימת דגש על ההבדל בין תיעודי לריאליטי), ואייצר שיח קולקטיבי על הנושאים הרגישים והחשובים כל כך שיוצאים החוצה מתוך שני הפרקים הללו:
- המתח הבין גזעי שיש במדינת ישראל (במקרה הזה בין אשכנזים ומזרחיים), והדרכים החיוביות והיצירתיות לפתור אותו (כפי שמיטיב לעשות יאיר, כוכב בפרק הראשון)
- "מה בין סטראוטיפים ודעות קדומות?" – כפי שנמצא באופן כל כך מובהק וחריף בפרק השני של הסדרה, בו יש מפגש טעון ומפתיע בין יוטיובר גיי ואשה חרדית מבני ברק.
2 הפרקים הבאים (באורך מצטבר של 15 דקות) הם מצחיקים במיוחד, אם כי מלאים במשמעות ובעומק, ובשניהם ישנה התעסקות (עדינה ומתוחכמת) בנושא הנפיץ של יחסי יהודים-ערבים.
בפרק הראשון במקבץ השני של הפרקים יש מפגש משעשע ומעניין במיוחד בין גיא TV שהוא ילד בן 17 מלוד (בן להורים שנולדו בברית המועצות) אשר יש לו למעלה מרבע מיליון (!!!) עוקבים ביוטיוב, ובין כיפאח דסוקי שהיא טבעונית מוסלמית פמיניסטית מהיישוב פראדיס. צילומי הפרק הזה גרמו לכך שלראשונה מזה עשרות שנים נכנס מישהו ערבי לבית משפחתו של גיא, וזאת למרות שהם חיים שם בשכנות עם ערבים כבר הרבה מאד שנים. הדבר יוצר שיחה מאד מעניינת בתוך הפרק עצמו (מטובלת בהרבה הומור משובח), וכמובן שגם לאחר מכן – בשיח הפתוח עם התלמידים. תלאות הפקת הפרק המסוים הזה ממלאות אף הן תפקיד משמעותי בשיחה עם התלמידים שכן הפרק הזה כמעט ולא יצא אל הפועל כי גיבור הפרק (גיא TV) לא הצליח להתעורר בבוקר, מה שיצר הרבה מתח משפחתי ותיאור השתלשלות האירועים תמיד מאד משעשע ואנרגטי, ועוזר לתלמידים להיות אפילו עוד יותר משולהבים ומרוכזים בהמשך הצפייה.
בפרק השני באותו מקבץ מתקיים מפגש מוזר ומעניין, בין מוזיקאי צעיר שעלה מאוזבקיסטן אשר אימו יהודייה ואביו מוסלמי, ובין כוכבת רשת ("יוטיוברית") תימנייה צעירה אשר עוברת תהליך רגשי מעניין, אל נוכח מיאות חייו המורכבת של בן זוגה לפרק. והתוצאה היא אחד הפרקים המפתיעים והמעניינים ביותר של הסדרה, שמסתיים במסר אנושי אופטימי מפי אמו של הגיבור.
בתום הקרנת 2 הפרקים הללו תתקיים שיחה ערנית עם הקהל בנושאים של גזענות, טבעונות והיכולת להתמודד עם מצוקות ומבוכה בעזרת חוש הומור. השיחה תימשך כרבע שעה לכל היותר, ותכיל בתוכה התעסקות במהות של הקונפליקטים וההתרחשויות שנחשפו לתלמידים בהקרנה.
בסוף השיחה הנ"ל ולקראת סוף המפגש אקרין עוד 2 פרקים מתוך הסדרה – האחד מאד קצבי והומוריסטי ובו מככבים כוכבי הרשת "שוגר זאזא" שכמעט כל התלמידים מכירים (ואשר פוגשים בפרק את בלה בריקס קליין שאחראית על שימור תרבות היידיש בישראל), והשני מאד רגשי וחברתי ומפגיש בין 2 להקות מאד פופולאריות ברחבי הרשת ("יונינה ו"אנערף"), ובין פעילה חברתית אתיופית רהוטה ביקורתית ומרגשת בשם קסה גטו. הפרק הנ"ל מסתיים בשיר מאד יפה וקליט אותו כתבה קסה והלחינו שתי הלהקות, ואשר מהווה אקורד סיום מושלם לאירוע
נקודות לדיון לקראת המפגש והצפייה בפרקי הסדרה:
- על פי הידוע לכם, מה ההבדל בין סדרות/סרטי רשת לטלוויזיה ולקולנוע?
- האם לדעתכם סרטים יכולים להשפיע על המציאות או לשנות אותה? באלו מקרים?
- אלו סוג של סרטים מהנים יותר לצפייה – עלילתיים או תיעודיים? מהו הדבר הייחודי שאותו ניתן להפיק מכל אחד מהם?
- האם צפיתם בסרטים תיעודיים לאחרונה? מה הייתה דעתכם עליהם?
עיבוד לאחר המפגש:
- מה הרגשתם במהלך הצפייה בפרקים?
- האם חשתם שהסדרה מצליחה בכוונתה להחדיר מסרים של קבלת האחר למרחב הווירטואלי? האם פרקי סדרה שוברים את הסטראוטיפים הקיימים בחברה בנוגע לקבוצות חברתיות שונות, או משמרים את אותם סטראוטיפים?
- האם המפגש והשיחה עם יוצר הסדרה העמידו באור אחר את מה שחשתם בזמן הצפייה בפרקים? מה התחדש לכם במיוחד?
- האם בעקבות הצפייה בסדרה והמפגש עם יוצרה, השתנה דעתכם על יצירה דוקומנטרית?
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.