אלף קוצים (כבר לא יחפה)

מאות נערים ונערות נופלים מידי שנה קורבן לכתות שונות ברחבי ישראל. הם הולכים שבי אחרי מנהיג כריזמטי שמבטיח הגשמה עצמית אמיתית - הגשמה שהעולם סביבם מנסה למנוע מהם. 

ירדן היא תלמידה מצטיינת, יפה ומוכשרת, החולמת להצליח כזמרת ורקדנית. בתמיכתה של חברתה הטובה ביותר, ליבי, השתיים מגיעות מהמושב עד לעיר הגדולה כדי להגשים לירדן את החלום ולהתקבל "לכוכב הבא " חייה מקבלים תפנית חדה כאשר היא פוגשת את עמנואל, גבר מסתורי וכריזמטי הפותח עבורה דלת לעולם אחר. הוא חושף בפניה קהילה בה תומכים ומכבדים איש את רעהו. מקום בו לא חיים סביב הריאליטי או בתוך רשתות חברתיות ושיימינג. זה עולם קסום של שיתוף פעולה, אחדות ואהבה. ירדן נשבית בקסמו של עמנואל אך עד מהרה, מה שנראה בתחילה כמו חלום, הופך כעת לסיוט.

בזמן שאמה של ירדן שבורה וחסרת עצות, ליבי חברתה הטובה לא מוותרת לרגע ונלחמת.

האם תצליח ליבי להציל את חברתה ? האם ירדן תרצה לצאת מהמעגל שאליו נכנסה?

איך אפשר לדעת על מי אפשר לסמוך?

מה גורם לאדם להתמסר לאחר בצורה טוטאלית? לעיתים, עד כדי אובדן האישיות שלו. 

להתחיל מחדש זו דרמה סוחפת הבוחנת עד כמה קל לנו לאבד את עצמנו במרדף אחר רעיונות שווא וכמה קשה יכולה להיות הדרך חזרה לעצמנו.

נתן דטנר במאי ההצגה -  שחקן, מגיש טלוויזיה, במאי, מקריין ומדבב, מנחה באירועים .דטנר נולד וגדל ברמת גן. ביסודי למד בבית הספר הממלכתי דתי" יבנה" ברמת גן, ובתיכון למד בתיכון קלעי בגבעתיים. השתתף בפעולות של תנועת הנוער בני עקיבא .עד גיל 14 ניהל אורח חיים דתי. את שירותו הצבאי, באמצע שנות השבעים, עשה בלהקת פיקוד דרום ,ואף היה מפקד הלהקה. לאחר שחרורו מצה"ל, ערך סיבוב הופעות עם להקת פסטיבל הזמר החסידי באירופה ,ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. בין השנים2004-2009  שימש כמנכ"ל ומנהל אמנותי של תיאטרון באר שבע. ימוי בתיאטרון באר שבע: ב- 2001  ביים את ההצגה "הימים הכי טובים" מאת ליז לוכהד. ב– 2005 ביים את ההצגה "תשליך" מאת רובי פורת שובל, את ההצגה "ברוקלין בוי" מאת דונלד מרגוליס ואת ההצגה "שידוך משמיים" מאת דניאל גולדפרב. ב- 2007 ביים את ההצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר. ב- 2009 ביים את ההצגה "השחף" מאת צ'כוב. ב- 2006 ביים את הצגת היחיד של נסים זוהר  "המולוכייה של אמא".בתיאטרון יובל: ב- 1998 ביים את המחזמר "אלאדין". ב- 1999 ביים את המחזמר "סינדרלה" שכתב אבי קורן והפיקה מרים עציוני.בבית האופרה של פראג ביים את האופרה המקורית "דוריאן גריי" מאת יצחק שטיינר.בתיאטרון הבימה: ב- 2015 ביים את ההצגה "משפחה עליזה" מאת רון קלארק וסם בובריק.

יהודה נהרי -שחקן  למד 3 שנים משחק בבית הספר "הדרך", וכן למד משחק מול מצלמה אצל רותי דייכס, וסדנת "שקט מצלמים רעש" בסדנאות הבמה.בשנת 2019 לוהק לתפקיד הראשי לסרט "ימים נוראים" אשר עוקב אחר האירועים שהובילו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין מנקודת מבטו של הרוצח, בסרט נהרי מגלם את דמותו של יגאל עמיר.תיאטרון שיחק במחזה "רומיאו ויוליה חוזרים למקורות" בבימויו של יובל כרמי. בתיאטרון חיפה שיחק במחזה "בילי שוורץ". בתיאטרון גבעתיים שיחק במחזה "על החיים ועל המוות", פרי עטה של נטע מגן. בספארי רמת גן שיחק במופע בבימויו של אמיר פרישר גוטמן, "סימבה מלך הספארי". 

אודיה ירון​-שחקנית השכלה:-2021 קורס כתיבת מחזות, הקאמרי.- 2020-2021 סדנת "עושה סצנה" של גור קורן, כתיבת דיאלוגים. - 2017-2020 לימודי משחק במסלול התלת שנתי ב״יורם לוינשטיין״. - 2015-2016 מכינת מבוגרים למשחק, ניסן נתיב, תנועה ופיתוח קול, תל אביב. ניסיון תעסוקתי:- 2021 מורה למשחק ויצירת סרטוני רשת, עמותת "עתיד בטוח" למניעת אלימות בקרב ילדים. כיתות ה'-ו'. . - 2018-2020 מורה למשחק בבית ספר ״הירדן״ תל אביב, בית ספר לילדי עובדים זרים. גילאים 14-15 - 2016-2019 "הישראליות", סדרת רשת ויראלית של קשת-מאקו, יוצרת ושחקנית.2016-2019 כתבת תוכן באתר מאקו, קשת, רמת החייל. . -

ענת פדרשניידר- קורות חיים שחקנית  ילידת ישראל,1969.  בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, ת"א, 1993. זוכת מילגות קרן אמריקה-ישראל בשנים 1991,1992

"אלף קוצים"

נקודות לדיון עם התלמידים לאחר ההצגה

• שטיפת מוח וניצול – במהלך ההצגה נחשפים הצופים לתהליך בו אדם אחד "משתלט" על מוחו של אדם אחר ומנצל זאת לטובתו האישית והנרקיסיסטית. תהליך זה נעשה לאט ובתחכום כך שהאדם המנוצל לא רק שאינו שם לב לכך, הוא מתמסר לתהליך בטוטאליות. ממש כמו ירדן.

מהם הרגעים בהם אנו יכולים להבין שמישהו מנסה לשבור את הזהות שלנו ולשנות את דפוסי המחשבה שלנו?

מתי מערערים אותנו במסווה של עזרה ונחמה?

כיצד מזהים את הדפוסים של האדם שמנסה לנצל אותנו? – האם הוא גורם לי להטיל ספק או שהוא גם גורם לי לחשוב שרק דרכו היא הנכונה? האם הוא באמת חכם ומנסה לעזור לזולת, או שבפועל הוא מרחיק אותי מכל עולמי ומשפחתי?

על התלמידים להתדיין ולהבין כיצד מנגנון שטיפת מוח עובד כדי שיוכלו לזהות אותו במקרה והם, חבריהם, או בני משפחתם יקלעו למצב דומה. המודעות יכולה להציל חיים.

• בושה – לפעמים, גם כשאנחנו יודעים שאנחנו טועים, אנחנו לא מסוגלים להודות בזה. אם פגענו, בקרובים אלינו, אנחנו מפחדים להתנצל. אנחנו מתביישים. מהסביבה ומעצמנו. התחילת הסיפור ירדן מתביישת להופיע בפני קהל כשהיא שרה, בסוף הסיפור ירדן מודה שהיא פחדה לצאת מהכת בגלל הבושה של מה שעשתה. גם ליבי התביישה להודות בפני אמה של ירדן שהיא מרגישה אשמה על ההיכרות בין ירדן ועמנואל. הבושה שלנו יכולה לאכול אותנו מבפנים ולמנוע מאיתנו לעשות שינוי חיובי בחיינו. אותה בושה מנעה מירדן לבקש עזרה. היא מנעה ממנה לצאת מהכת חזרה אל חייה הקודמים.

כיצד מתמודדים עם בושה? ולמה כ"כ חשוב להתגבר עליו?

כיצד אנו מקשיבים לאדם שחש בושה בלי לשפוט אותו ולתת לו ביטחון להמשיך.

• אובדן – במהלך הסיפור ירדן מאבדת את עצמה, אך גם את חברתה הטובה ביותר, עולם הבית ספר והחברים, וכמובן אמה. אך אלו גם ליבי ודפנה שמאבדות את ירדן.

מהן הפעולות שאנחנו יכולים לעשות בדרך כדי להציל את חברנו או בני משפחתנו?

מהי הגישה הבריאה ביותר? "אהבה קשוחה" או סבלנות וחמלה?

איפה אנחנו מסכנים את חברנו עוד יותר וגורמים לו לברוח מאיתנו?

מתי עלינו לבקש עזרה חיצונית ומקצועית?

• פער הדורות – כל נער מתבגר מרגיש באיזשהו שלב שההורים לא מבינים אותו. דפנה לא מבינה מדוע ירדן וליבי כל היום מתעסקות עם האייפון ולא יוצאות החוצה. כשהמצב מתדרדר היחסים ביניהן מסלימים. ירדן לא חושבת שאמא שלה מבינה אותה, להיפך היא חושבת שהיא רוצה ברעתה. אולי אם ירדן הייתה משתפת את דפנה בפחדים שלה, היא לא הייתה מחפשת תשובות אצל אדם זר וכריזמטי.

בסופו של יום כל הורה רוצה בטובת הילד\ה שלו. אז למה כן חשוב לשתף את ההורים במה שקורה לנו בחיים? בבית הספר והפנאי? אולי אם נשתף דווקא נקבל יותר גיבוי ותמיכה מההורים שלנו. אולי הם יסמכו עלינו יותר?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

tgos100@gmail.com