מעיין חיים - זום - היצע נוסף

תחום: תיאטרון
תת-תחום: תיאטרון
משך זמן המופע: 45
סגנון: דרמת נעורים
שם הרכב: שפת-התאטרון
סיווג: הצגה קטנה
שם המפיק: ידידיה אנקרי
קהל יעד: ז - יב
כמות קהל מקסימלית: 150
הסעה: הסעה כלולה במחיר
סוגות נוספות
נושאים נוספים
תאריך הצטרפות לסל 15/12/2020

זהו סיפורו של מעיין חיים, נער דתי בן 17 הנקרע בין השאיפה לקדושה ובין סערת הגוף והמיניות בגיל ההתבגרות בתוך עולם רווי תכנים מיניים ברשת. זהו סיפור של נער אחד, שמייצג את סיפורם ה"סודי" של הרבה מאד נערים במגזר הדתי. אחת ממטרות המופע הוא לעזור לאותם נערים לדבר את מה שהם חווים בצורה בטוחה ומוגנת להפוך את ההסתרה הגדולה לשיח ולמפגש עמוק כן ופתוח עם המחנכים וההורים. על מנת שיוכלו להיות נוכחים ותומכים טובים בגיל סוער זה ובתחום מורכב זה.

הסיפור מתחיל בשיעור גמרא, מעיין גילה בטעות בקיאות בעניינים ש"בינו לבינה", החברים לכיתה קלטו את העניין התחילו לחקור אותו ולצחוק עליו. בעקבות  החשיפה "לעיני כל" והבושה הגדולה שנובעת מהאיסורים הקשורים לעולם המיני בעולם הדתי מתחוללת בנפשו סערה. סערה שמגיעה לשיאה בהחלטה - הוא לא יוצא מהחדר, עד שריבונו של עולם "מסדר לו את זה".מרגע זה הוא נשאר בחדר, לא עונה לטלפונים, לא מתייחס לאביו חרף הדפיקות החוזרות ונשנות, הוא מסתגר. מתחיל להתחולל בתוכו מאבק - בינו לבין היצר, בינו לבין העולם שסביבו, בינו לבינו.                                                                                                                                           

ההתמודדות עם עצמו מתחילה מהמשיכה שלו לפלאפון ולתכנים המיניים שבו עד לבושה מהחברה ומעצמו.  המאבק הפנימי של מעיין מתלהט לקרב אגרוף שלו מול עצמו כשתי דמויות של ה"יצר הרע" וה"יצר הטוב". ככל שמתקדם הקרב הוא הופך למאבק פיזי עם עצמו. השיא מגיע לכך שהוא שולף אקדח! הוא רוצה להרוג את היצר. שליפת האקדח מובילה את הקרב לסיומן בפיכחון. מעיין כמו מתעורר מחלום ומבין שהקרב התרחש בדמיון שלו. מעיין מתיישב על המיטה שלו שבור ומתוסכל מחוסר היכולת שלו להפריד את ה"יצר הרע" ואת המיניות שלו ממנו עצמו. כאן הוא מגלה שהחדר "ממולכד" בפלאפונים השתולים בכל מיני מקומות בחדר, הוא מתחיל להשליך אותם לפח, לבסוף הוא זורק את המכשיר הפרטי שלו. הוא נשבר עד כדי בכי, מחוסר המוגנות שהוא חווה בחדרו, שכבר מזמן לא מבצרו.

מתוך הניכור והמצוקה  השוררים בחדר מגייס מעיין את כל הכוחות הנפשיים והמנטליים שעומדים לרשותו. בעזרת  המוזיקליות שלו, הגיטרה שלו, ההומור שלו והתפילה שלו הוא מנסה להמציא את עצמו מחדש. בהבזק של יצירתיות ההשראה נופלת עליו והוא הוגה רעיון - לארגן מפגש כיתתי שיעסוק  בתחום המיני עם הרב שמעיה, הרב האהוב  של הכיתה. מפגש סביב מדורה ושיחה מלב אל לב. מעיין רוצה לבדוק את טיב הרעיון ומתחיל "לשחק" את השיחה בה הוא מזמין את חברו הקרוב יובל לערב. לאחר מכן את השיחה עם הרב שמעיה ולבסוף הוא גם מדמיין את התגובה של אבא שלו כשישמע על ה"רעיוניות המבריקים" של הבן שלו. הקול המהוסס של יובל, חוסר הקבלה והדחיה שהוא מדמיין שיקבל מאביו ומרבו, מביאים אותו לגנוז את רעיון השיח סביב המדורה ולקבל בהכנעה את הגזירה, הוא לא יוצא מהחדר.                                                                                                               

מתוך ההחלטה להישאר בחדר מעיין מתחיל לבדר את עצמו, מהבידור הוא מוצא את הברכה של הוריו לבר מצווה שלו. בברכה מספרים לו הוריו את סיפורו הקדום של ר' נחמן על הלב והמעיין. הסיפור הינו גם ההשראה לשם שלו – מעיין חיים. הסיפור מאיר במעיין חיים את המיניות שלו באור חיובי!                                                                                                                       

המיניות, החיים, האהבה והיצירתיות שבו מתקשרים לציר אחד. הוא מבין שהמעיין שיש בגופו קשור וניזון מהלב שלו – לרגשות הכי עמוקים שלו! ההכרה ברגשותיו מולידה ממנו שיר שהוא מלחין ושר על הגיטרה.השיר שנולד מחכה לקהל ו"דוחף" למעיין לצאת את החדר להשמיע לאביו את השיר ולהצליח  לשתף אותו  בהתמודדות הפנימית אותה הסתיר. הוא מוצא את הכוחות לצאת מהחדר, לא בניצחון גדול אלא באמונה גדולה. זהו קרב בלי מנצחים,  אבל עם הרבה כנות ואומץ.

 




ידידיה אנקרי – יוצר, כותב, שחקן.  

בוגר המסלול לתאטרון-מחול בסמינר הקיבוצים, מנחה למוגנות ומיניות ממכון ליברמן ו"עמותת לתת פה".שחקן, רקדן, יוצר ומנחה מוגנות ומיניות מטעם עמותת "לתת פה" ומכון ליברמן.                                                                                                          מנחה לזוגיות מטעם מכון ליברמן ומאמן לזוגיות דרך מרכז "הכל יחסים", המרכז לאומנות הקשר.מנהל את קבוצת הווטסאפ " דרך גבר גבר" – קבוצת עבודה גברית-זוגית. שחקן בקאמרי ובצוותא עם המופע "חובזה".
שחקן בתאטרון נא לגעת ובתאטרון הערבי עיברי במופעים ."האיש שידע לעופף" וב"חצאית כחולה חולצה לבנה". שחקן בהבימה בהצגה "נמר חברבורות".                                            

רקדן ביצירות "רע" ו"אמברלו" מאת עמית זמיר. רקדן בלהקת המחול אדמה 3 שנים ביצירות :"רנה פלאזה" ,gluten free , שורשי הכאב, אל ארבייטה. יצירות שעלו על במות שונות בארץ ובעולם (גרמניה, בלגיה, איטליה). רקדן ביצירה "שמימיים" בפסטיבל עכו לתאטרון. מנחה של מאות סדנאות מוגנות / מיניות -  בתיכונים חילונים בישיבות תיכוניות ובישיבות חרדיות. בשנת 2018 הוצאתי את ספר שירה  "נאמן למקור".

יצחק לאור – דרמטורג, כותב, במאי.                                                                                                                                                                                                      י

יצחק לאור, בוגר סטודיו למשחק ניסן נתיב בירושלים. שחקן, במאי, מחזאי, יוצר, מורה לתיאטרון ומספר סיפורים.שחקן בהצגות לילדים ומבוגרים בתיאטרונים אינקובטור, אספקלריא, בית אביחי, הזירה הבין תחומית שחקן בהפקות טלוויזיה וקולנוע שונות ("המשרד", "מכתוב", "המדובב" ועוד). שחקן ומנחה בקבוצת הפלייבק "אור חוזר" שחקן יוצר ומפיק בערוץ היוטיוב "פאנצ'ומימה" - פנטומימה לילדים.מלמד משחק ואילתור. מנחה תהליכי כתיבה, עורך תסריטים, מלווה הצגות כיועץ ודרמטורג.
 "הצטרפתי אל ידידיה במסע אל הגשמת חלומו, להגיע אל נערים רבים המתמודדים עם העולם המורכב הזה, לשבור את מחסום השתיקה ולייצר שיח מרפא".

 

נערן אשחר –  מוזיקאי, יוצר, מעבד ומלחין

יוצר מוזיקה, מלחין מוזיקה לתאטראות הרפרטואריים נקודה טובה והאינקובטור. מלווה הרכבי פלייבק מובילים  ביניהם  אור חוזר.

 

רותם פלדנר – צלם, עורך.

צילום ובימוי “בארץ החיפושיות השחורות״.

צילום עשרות קליפים והופעות חיות- מארינה מקסימיליאן, , אסתר רדא, גבע אלון, ועוד.

צלם ועורך פרילנס של yes. הפקות מאחורי הקלעים. “פאודה״, ״על הספקטרום״ ״החממה״ ועוד.

צלם ועורך הבית של תיאטרון האינקובטור- “פואטרי סלאם ישראל״, “העיר הזאת״, ״מקבת״ ועוד.

על המופע 

 המופע נולדת מתוך ההנחית הסדנאות בכיתות. בארבע השנים האחרונות הנחתי מאות סדנאות מוגנות ומיניות בהן פגשתי אלפי תלמידים בעשרות ישיבות שונות. ראיתי את הקושי וההצפה הקיימים במרחב של בני הנוער בתחום המיני, לצד זה נחשפתי להשתוקקות שלהם לשיח עמוק ופתוח על אהבה, על חיבור, על החיים..

המפגשים החזירו אותי לחוויות שעברתי אני כנער במערכת החינוך של הציבור הדתי לאומי, את קשר השתיקה שנשאתי עד לפאתי החופה ופנימה לתוך הנישואים. את המורכבות בלשתף ואת החסימה מלהרגיש דווקא במקומות היקרים והאינטימיים ביותר בתוך הקשר הזוגי.

כיום, הגיל הממוצע לחתונה עומד על 27 והגיל הממוצע לחשיפה הראשונית לתוכן מיני הוא 9. אלו שנים קריטיות שבהן מי ש"מחנך" את הנער למיניות הם בעלי אינטרסים מתעשיית הסרטים הפורנוגרפיים החותרים באופן מובהק להפוך את הנערים לצרכנים. (ע"פ סקרים כ90% מנוער דתי לאומי נחשף לתכנים מינים)

אנחנו חייבים לתת תשובה למציאות הזאת, הנערים היום חייבים את העזרה והתמיכה שלנו ושל מערכת החינוך בה הם גדלים.

אני תקווה שבעזרת המופע נוכל לפתוח עם הנערים שיח עמוק ואותנטי בתחום המיניות והמוגנות על מנת להיות להם לתומכים ומנחים טובים בתחום המיני. להנגיש להם כלים ושפה להתבגרות המינית. שפה חיצונית עם העולם – עם המערכת החינוכית והמשפחתית ושפה פנימית עמוקה בינם ובין עצמם.

המופע נעשה ברמה אומנותית גבוהה מאד, מהכתיבה המלווה בדרמטורג וכתיבת מוסיקה מקורית להצגה. ההצגה עולה עם תפאורה הגברה ותאורה, שימוש בציוד ברמה הגבוהה ביותר, כל זאת על מנת לאפשר לקהל לעבור תהליך ריפוי עמוק וטוב ע"י האספקט האומנותי, ע"י היכולת ה"פשוטה" להעמיד סיפור ולהציג אותו בכל מלאותו.

המופע צולם ע"י רותם פלדנר, ע"י 3 מצלמות ביניהן מצלמת 4k, עריכת ההצגה לרמת סרט. במיוחד בשביל לאפשר שידור לצפייה של ההצגה בימים של למידה מרחוק. זאת על מנת להגיע לנערים דווקא בתקופה בה הם חשופים הרבה יותר למסך ורחוקים מאתנו מערכת החינוך, לתת מסר של קרבה ואכפתיות.

אני כולי תפילה ותקווה שמופע זה  יגיע ללבבות רבים של נערים, שייתן להם את הכח והאומץ לבקש את העזרה והתמיכה שהם צריכים. שהשיח המיני יוכל להתקיים גם במגזר הדתי באופן פתוח ומצמיח שמחבר את הנערים למחנכים לרבנים להורים ולעצמם, בעיקר לעצמם.

את הבושה והצורך בהסתרה חווים הרבה מאד נערים בציבור הדתי, הם חווים את המשיכה שקיימת בגוף שלהם מחד ומאידך הם פוגשים את ההתייחסות הזהירה של התורה לתחום המיני על איסוריה הרבים והמחמירים. לתוך הפער שבין הצרכים של הגוף ול"דרישות" של החברה שבה הם גדלים נכנסים הרבה מאד רגשות קשים של בושה ואשמה שבעיקר שנשמרים עמוק בבטן אצל הרבה מאד נערים.

אפשר לפתוח את הקושי לשתף על התמודדויות בתחום המיני, על הצניעות שאופפת אותו שלפעמים יכולה להתפרש בעיני הנערים כתחום אפל ואסור. על החוסר המילים כדי לתאר את מה שהם חווים (כיוון שהרבה מהמילים שלהן לקוחות מהרחוב או יתרה מזאת מעולם של הקנטות וקללות). על חוסר הנוחות לפעמים פשוט לדבר חוויות גופניות חזקות כל כך. על היכולת לדבר על מיניות ו"לצאת בחיים" צריך לדייק ולעשות מודלינג טוב ונעים לשיח מיני מוגן!

נרמול זה שם המשחק, לאפיין את ההתמודדות שחווה נער דתי כנורמלית. בעצם הצפייה הפומבית  במופע שעוסק בתחום המיני ומעלה את הקשיים שבו. השיח הפתוח יעזור לנערים לחוות רגיעה והכלה עצמית.

להרבה נערים יש את החשש העמוק שהם "מכורים" לצפייה לתכנים מיניים, צריך להגדיר מחדש את המילה "התמכרות" ולבדל אותה מחוויית המשיכה שנמצאת בגוף. יש לעמוד על השוני המבורך בין כל נער ונער, כך שיוכלו לזהות את הצרכים הפרטיים שלהם ושידעו לבקש אותם. זאת על מנת לייצר מרחב בטוח ומוגן גם בתחום המיני, בכיתה! במהלך השיח יש לתת את כל כובד המשקל לשיח מיני עם המחנכים/הורים/רבנים על מנת להיות מנחים טובים לנער במיוחד בתחום סבוך זה.  יש "לתייג" את אנשי החינוך שעוטפים אותם ככתובות לשיתוף, ע"י שיתוף פעולה עשיר של המחנך בשיח. כך אפשר לפרוץ את בועת השתיקה בעזרת ההזמנה הפשוטה לשיתוף מצדו של הרב/המחנך.

אפשר לפתוח שיח על קשר טוב אינטימי והדדי לעומת קשרים שאינם הדדים והמעורבבים באינטרסים. כאן נזהה את תעשיית הסרטים הפורנוגרפיים - תעשיית הפורנו משקיעה הרבה מאד מאמצים ביצירת קשר וחשיפה לתכנים מיניים נערים, ע"מ להפוך אותם לצרכני תוכן עתידים. נער שנחשף לעולם הפורנוגרפי, מותקף, פשוטו כמשמעו, מאינסוף לינקים וחלוניות קופצות שמערערות ומציפות את עולמו הנפשי, נער כזה חייב את עזרתו של עולם המבוגרים שסובב אותו. אם הוא אינו יודע כיצד לפתוח בשיח, המרחק והתוכן אליו הוא נחשף הולך ומתעצם, מה שמוביל לריחוק ותסכול עמוקים יותר. יש להרחיב על הפגיעה שיכולה להתרחש בעקבות הצפייה, על מנת שבני הנוער ידעו לזהות אותה באם היא מתרחשת ולדעת לשתף במילים מדויקות וברורות בצורך שלהם.

יש לפתוח שיח על העמקת ההתייחסות החיובית והטובה לעולם המיני. לקשור את המתח המיני המציף בגיל ההתבגרות, עם הצפייה העמוקה של הנערים לזוגיות, לאהבה למשפחה. נסלול דרכים חדשות בתודעה של הנערים הקושרים את המיניות לערוצים חיוביים מלאי רגש טוב.

ישנה אפשרות לשיח שייפתח לצוות החינוכי. כך שהמחנכים  עצמם יעבירו סדנת עיבוד. לנתח את הדימוי העצמי של הנערים בעקבות הצפייה בהצגה. לדייק משפטים ועמדות שיכולים לפתוח את הדיון ואת הדלת להזמנה לשיח עם הנער, לעומת עמדות וציפיות שיכולות חלילה לסגור. לחזק את היותם "כתובת" לבני הכיתה, התלמידים.

אספקט שיח נוסף הוא מול ההורים – איך לגשת לתחום אינטימי זה? איך לשמור דווקא במקום בו הנער מבקש מרחב את תחושת הביחד? איך אפשר לשוחח על מיניות בלי להציף?  בעזרת הצפייה בהצגה " מעיין חיים" קל יותר להכנס לנקודת מבטו של נער, להתחבר לחששותיו משיח פתוח עם ההורים והחברה. המופע עוזר להורים לעשות את ה"מסע בזמן" הזה לגיל ההתבגרות ומחבר אותם לנער ולנערה שהם היו. זאת על מנת ליצור בשיח אחווה ושותפות לדרך ולא חלילה שפיטה חיצונית ורחוקה. יש לדבר בקול ובפרהסיה בשביל לעורר למודעות  את ההתמודדות שעוברת על נער דתי מתבגר בן ימנו. יחד עם זאת להגדיל את ההזדמנויות לשיח מיני עם הנערים.

יש אפשרות לסדנת עומק בכיתות, שתועבר ע"י ידידיה אנקרי או ע"י מנחי מיניות חיצוניים.

 

מפרט טכני ציוד הגברה - 2 רמקולי JBL בחוזק 1400 ;וואט, מיקסר , 2 מדונות - mipro , ;גיטרה אקוסטית. ; ציוד תאורה ; - ; ; 3 פנסי תומס לד , 3 פנסי צבע לד, מחשב פיקוד תאורה, גשר תאורה. ; תפאורה - ; גב במה טלסקופי (מותאם לבמות שונות). מיטה מתקפלת,שולחן כתיבה מתקפל, שטיח ,גיטרה אקוסטית, כלי מיטה, פח קסם (בעל תחתית כפולה שנבנה במיוחד להצגה) ; אקססוריז וכ ' ;ו ;
שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

המלצה הרב רועי

לינק לצפיה

המלצה הרב שי לי

לינק לצפיה

המלצה- מופע- מעיין חיים

לינק לצפיה
ידידיה אנקרי
0523345675

yedidankri@gmail.com

צפריה, הרימון 64

סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.

תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.

 התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.

התוכנית פועלת החל משנת 1987.