ילדים חורגים לאלוהים - נא לגעת

המחזה זוכה פרס הטוני (1980), "ילדים חורגים לאלוהים" מאת מארק מדוף, בבימויו של נועם שמואל ובהשתתפותם של שחקנים חרשים ושחקנים שומעים.

התנגדותה של שרה נורמן, עובדת ניקיון בבית ספר לחרשים, להשתמש בקול שלה, ועקשנותה לתקשר רק בשפת הסימנים, מעמידה את ג'יימס, מורה וקלינאי תקשורת צעיר ואמביציוזי בבית הספר, מול אתגר גדול. אתגר זה מוביל לסיפור אהבה מפתיע ובלתי אפשרי. לתוך רומן זה, נשזרים סיפוריהן של דמויות נוספות, שומעות וחירשות, הנמצאות בקונפליקט מול רומן זה. המחזה  מפגיש את הקהל עם שאלות רגשיות ותקשורתיות מורכבות, שהן חלק מהמציאות היום-יומית שלנו.

מה הקשר בין תקשורת, אהבה, שפה, קהילה, גברים, נשים, יחסים, הורות וחברות  לזהות האינדיווידואלית שלנו?

תרגום: עידו ריקלין | בימוי: נועם שמואל | עיצוב תפאורה: נטשה טוכמן פוליאק | מוסיקה: אייל וייס | עיצוב תלבושות: אביה בש | עיצוב תנועה: מור לידור | עיצוב תאורה: זיו וולושין | ויזואליות שפת סימנים: שלי מנצל | שחקנים: הייקה קיס, נינה קוטלר, ברייני פירסטנברג, יוסף קליינר, נדב ניר, לריסה פלדמן, אל עד כהן.

אפשרות העמקה: סוגיות תקשורת בקהילת החרשים

המחזה ילדים חורגים לאלוהים מתרחש בבית ספר לחרשים, בארה"ב של שנות ה-80. הסוגיה המרכזית בה עוסק המחזה היא אופן התקשורת של אנשים חרשים בעולם השומע. שרה נורמן, הדמות הראשית במחזה, מסרבת ללמוד לדבר ולקרוא שפתיים ובניגוד אליה, אורין ולידיה, אשר משקיעים זמן ומרץ בלמידה ותרגול של דיבור.

בקהילת החרשים, כמו בכל קהילה, ישנן הסכמות וישנם חילוקי דעות בכל הנוגע לדרכי תקשורת שונות המושפעות בין היתר מתרבות, חינוך וזרמים שונים בתוך הקהילה. לכן, השאלה הרווחת, מדוע חלק מהאנשים החרשים משתמשים בקול ובקריאת שפתיים על מנת לתקשר ואילו אחרים מתקשרים אך ורק בשפת הסימנים, תלויה בבחירות אלו ואחרות המנחות אדם חרש בעולם של שומעים, ומושפעות ממגוון גורמים כגון: אידיאולוגיה, הסביבה ממנה הוא הגיע, האם נולד למשפחה חרשת או שומעת, האם סביבתו בקיאה ומיומנת בשפת סימנים ועוד...

אחד המושגים הנפוצים והשגויים בהקשר של חרשות הוא "חרש- אילם".  כאן המקום להעמיד את הדברים על דיוקם ולציין כי אדם חרש אשר בוחר שלא להשתמש בקולו, עושה זאת מבחירה מודעת וללא כל קשר ליכולת פיזית של הוצאת קול. לכן, כשאנו פוגשים באדם חרש שבוחר להשתמש רק בשפת הסימנים, אל לנו להסיק שהוא אילם. ויותר מזה, הסיכוי שאדם יהיה גם חרש וגם אילם כמעט ואינו קיים.

תרגילים חווייתיים להעשרה והמחשת מגבלות עיוורון וחירשות, להעברה בכיתה: תרגיל תקשורת עם אדם חירש

נשחק משחק:

תלמיד אחד ישחק מוכר ותלמיד נוסף ישחק לקוח שמגיע לקנות מספר חפצים.

התקשורת בין השניים תהיה בלתי מילולית, אלא דרך פנטומימה (אשר תהווה תחליף לשפת הסימנים).

המוכר יוצא מהכיתה, ובינתיים הלקוח, יחד עם שאר הכיתה, בוחרים את הפריט לקניה.

המוכר חוזר לכיתה וצריך לגלות מה רוצה לקנות הלקוח.

אנו מציעים מספר פריטים לשיקולכם: מלכודת עכברים, קצף אמבט, קומקום חשמלי, חצוצרה, ספגטי, חיתולים.

ניתן לבצע פעילות זו כתחרות בין קבוצות, להוציא מספר מוכרים, בכל פעם מוכר אחר נכנס לפי התור וצריך לנחש מה הלקוח רוצה לקנות. אפשר לעשות זאת על זמן, החמישייה שהצליחה לסיים הכי מהר ניצחה.

מהות המשחק:

פעילות הבודקת את גבולות התקשורת ללא מילים וקול באמצעות משחק תפקידים.

המשחק מדמה מצב של אדם המתקשר בסימנים, ואת הקושי להביע ולהבין ללא קול.

סיכום:

שאלה לדיון מסכם: איך ניתן היה לעשות את המשחק או כל משימה ביתר הצלחה וקלות?

ניתן לבקש מהתלמידים לשתף בתחושות בנוגע לקושי והאתגר במשחק ובהדמיית התקשורת ללא קול וראייה, ועד כמה אנחנו מסתמכים על חושים אלה בחיי היום יום ולעיתים אף לוקחים אותם כמובן מאליו.

שלב שלישי: דיון

• מה למדת מהמשחק?
• האם הרגשת קושי? הסבר...
• האם ניתן להתקיים ללא החושים הבסיסיים שאנו חיים איתם?
• כיצד ניתן לתקשר עם אדם חירש-עיוור?
• איך ניתן למשוך את תשומת ליבו של אדם חירש-עיוור?
• כיצד עלינו להתנהג כאשר אנו פוגשים אדם חירש/ עיוור/חירש-עיוור?

שאלות ותשובות:

• האם חירשים הם גם אילמים? לא. הרוב הגדול של החירשים יכולים לדבר אך מכיוון שהם לא שומעים הם אינם יודעים איך, בשונה מאדם אילם שאין לו את היכולת הפיזית לייצר קול ולכן הוא אילם.
• האם שפת הסימנים היא שפה בינלאומית? שפת הסימנים היא אינה שפה בינלאומית. כמו כל שפה, היא תולדה של התפתחות תרבותית והיא נולדה והתהוותה באזורים גיאוגרפיים שונים. כמובן שישנם סימנים מאוד בסיסיים הדומים לחלק נכבד מהשפות, אך כהגדרה של שפה, השפות שונות לחלוטין. לדוגמא, שפת הסימנים באנגלית אמריקאית ושפת הסימנים באנגלית בריטית שונות מאוד.
• שפת סימנים זה כמו פנטומימה? ממש לא. שפת הסימנים היא שפה לכל דבר המורכבת ממילים ואותיות היוצרות תנועה ויזואלית תוך שימוש בתנועות ידיים, שפת גוף והבעות פנים. הרכב הסימנים של שפת הסימנים יוצר משפטים תחביריים בשונה מפנטומימה. פנטומימה היא אומנות משחק הבנויה על סימנים כלליים המביעים רעיון או תמונה.
• איפה אני יכול ללמוד שפת סימנים? ישנם מספר ארגונים המלמדים שפת סימנים: מכון שמע, מיח"א (מחנכי ילדים חירשים), תעביר את זה הלאה וכדומה. ניתן לעבור סדנאות חווייתיות בנא לגעת החושפות במקצת את השפה.
• מה לעשות או לא לעשות כשנתקלים באדם חירש? חשוב להיות מודע ואין צורך להתנצל או להרגיש לא נעים. בזמן שיחה עם אדם חירש חשוב לאפשר תקשורת וויזואלית מרבית. כלומר, להישיר מבט ולאפשר לאותו אדם לראות את השפתיים שלך בזמן דיבור וכן לראות את שפת הגוף שלך. אין שום סיבה לחשוש מתקשורת עם אדם חירש.
• מה היא שפת סימנים במגע? שפת סימנים במגע זהה לשפת הסימנים הרגילה רק שמוסיפים חוש נוסף לתקשורת. שפה זו מדוברת על ידי אנשים שהיו חירשים ולאחר מכן התעוורו. מכיוון שאנשים חירשים-עיוורים שראו בתחילת חייהם, למדו ותקשרו בשפת סימנים כמו חירשים רבים ורק מאוחר יותר איבדו את הראייה, הם זוכרים את הסימנים רק לא רואים אותם. בעת תקשורת עם אדם חירש-עיוור יש להחזיק את ידו בעדינות ולבצע את סימני השפה בצורה ברורה.
• מה היא שפת הכפפה? שפה ייחודית המאפשרת תקשורת עם אדם חירש-עיוור שאינו יודע את שפת הסימנים. על כף ידו של האדם החירש-עיוור, כל מפרק של כף היד מסמלת אות, בדומה למקלדת של מחשב. וכך מקלידים על כך היד את המשפטים השונים. 
• איך מתקשרים עם השחקנים בנא לגעת? חלק משחקני נא לגעת לוקים בתסמונת גנטית הנקראת "תסמונת אשר". אדם נולד חירש או כבד שמיעה וחי את שנותיו הראשונות כחירש. עם השנים ישנה התדרדרות בראייה עד לעיוורון מוחלט. סימפטום נוסף הוא שיווי משקל מוחלש, גורם נוסף המקשה על הליכה עצמאית. שחקני נא לגעת מלווים במתורגמנים צמודים, לכן אם אדם שאינו יודע שפת סימנים מעוניין לייצור דיאלוג עם השחקנים, אפשר ואף רצוי להיעזר בהם ביצירת קשר ושיחה.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

education@nalagaat.org.il