איתמר רוז וסרטו מאה מיליון צפיות

מאה מליון צפיות / ישראל 2019/ 58 דק׳

איתמר רוז, יוצר סרטונים סאטיריים פוליטיים ויוטיובר כושל, יוצא למסע עולמי כדי להבין מה הופך סרטון לויראלי ביוטיוב ואז לעשות את זה - להעלות סרטון שיגיע למאה מיליון צפיות.
עם סרקזם עדין ולא מעט הומור שחור, רוז לוקח אותנו (ואת המשפחה שלו) למסע פרוע בעקבות האבולוציה של יוטיוב. 

מהאגדות הויראליות, אל תעשיית היוטיוברים ועד לצנזורה ויוטוב וניצול היוצרים שלה, שמובילים לפיצוץ ולטרגדיה.

שמי איתמר רוז, יוצר סרטונים סאטיריים דוקומנטריים שעוסקים בקונפליקטים בחברה הישראלית,

בעיקר בדרך של משחקי תפקידים. הסרטונים, שאת חלקם עשיתי במשותף עם הקולנוען יוסי עטיה,ושהיו חלק מסל תרבות. 

יש לי ניסיון רב בהקרנה משולבת בדיון מול בני נוער ותלמידי תיכון (חלק ממהקרנות במסגרת סל תרבות). השימוש בהומור, גם בסרטונים ובסרט החדש, וגם בהנחיית הדיון,  פותח צוהר אל הללבות של התלמידים ומכניס אותם לעניין, כך שאחר כך מתאפשר דיון עירני, גם בקרב תלמידים שבדרך כלל קשה לזכות בתשומת ליבם. בעצם ההומור זאת החכה שתופסת את תשומת ליבם.

במסגרת מסע עם הסרטונים בתיכונים ובאוניברסיטאות בהולנד, לא רק הקרנתי וניהלתי דיון עם התלמידים, אלא אף הפעלתי אותם, וצילמתי איתם קטעי אימפרוביזציה בהשתתפותם הפעילה. 

הסרטונים הסאטיריים זכו להצלחה בעיקר בעולם האמנות, והציגו במוזיאונים החשובים בעולם, מרכז פומפידו בפאריז, טייט מוזיאון ועוד.

הסרט הנוכחי, מאה מיליון צפיות, הוא קופרודוקציה של יס דוקו, ZDF הגרמני, וערוץ ARTE (הגרמני-צרפתי).

הוא היה הסרט הנצפה ביותר בפסטיבל הטלוויזיה הגדול בעולם - MIPDOC ועד כה הציג בפסטיבל מינכן ובפסטיבל חיפה (כשעכשיו אנחנו מתחילים את הפצתו לפסטיבלים מרכזיים בעולם).

זכה לביקורות נלהבות בהארץ ובעיתון לה מונד הצרפתי.

על היצירה: 

הסרט הדוקומנטרי 100 מיליון צפיות. קופרודוקציה של יס דוקו, הערוץ הגרמני ZDF והערוץ ARTE  הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים בחיפה וזכה לתשואות רמות מהקהל.

הוקרן בשנת 2019 בפסטיבלים: 

Munich International Documentary Film Festival

The 35th Haifa international Film Festival 

opening film - Print Screen Festival for Digital Culture

פתיחה - אציג את עצמי בקצרה, ומספר על היצירה שלי מהעשור האחרון (כמפורט בקורות החיים). 

אציג קטעים נבחרים מתוך הסרטונים שיצרתי.  סרטונים העוסקים בקונפליקטים בחברה הישראלית, אשר נוצרו מתוך הרצון שלי להשפיע ולשנות. 

7דק׳

חוסר ההצלחה שלי להפוך את אותם סרטונים לויראליים ולהגיע לקהל רחב  ביוטיוב כך שאוכל להשפיע הוביל אותי לעשיית הסרט ״מאה מיליון צפיות״. רציתי לחקור מה סוד הקסם הויראלי? להבין איך מצליחים להגיע למיליונים ביוטיוב? אז נסעתי לפגוש את הכוכבים הכי גדולים ביוטיוב כדי להבין את הסודות, בעיקר הכוכבים האמריקאיים, אבל גם כוכבים ישראליים שהם כולם מכירים כמו קים אזולאי, אנג'ל בראנס ואן בן ציון. 

כבר לפני ההקרנה עצמה, אני מסביר שזאת היתה נקודת הפתיחה שלי, אבל שגיליתי הרבה יותר מזה כשנחשפתי אל מאחורי הקלעים של יוטיוב והעולם הויראלי. 

הקרנת הסרט - 58 דקות

בתום ההקרנה אקיים דיון עם התלמידים על הנושאים העולים מצפייה בסרט: 

א. העלאת מודעות - המטרה היא  שהתלמידים יפתחו מודעות, חשיבה ביקורתית, ובעיקר סקרנות. סקרנות  בנוגע לאיך הדברים עובדים באמת, גם מאחורי הקלעים. לא להיות רק "צרכן" של אותן פלטפורמות כפי שהם רגילים, אלא לנסות כל הזמן להבין איך הדברים שהם משתמשים בהם עובדים. לא להפסיק לצפות ביוטיוב, או להפסיק לאהוב את היוטיוברים, אבל תמיד להסתכל על דברים דרך פילטר, עם סוג של חשדנות בריאה. כשיוטיוב מציעים לך סרטון בהמלצות לשאול את עצמך למה דווקא אותו ולא אחר? כשהיוטיוברים שאתם מעריצים מתחילים בבת אחת להשתמש כולם באותו הבושם, להבין שמדובר בפרסום סמוי, בקמפיין שנועד לנצל את התחושה הכאילו אינטימית, הכאילו חברית שבין היוטיוברים ובין הצופים שלהם.  זה דומה לקריאת עיתון ביקורתית. אתה יכול סתם לקרוא את הידיעות עצמן, וקורא ביקורתי שואל את עצמו למה ידיעה כזאת בולטת והשנייה בעמוד 20, ואיך בעיתון המתחרה זה הפוך? רק שפה, בעולם הרשתות החברתיות זה מסובך הרבה יותר ופולשני הרבה יותר. 

אני אנסה, תוך כדי דיון ושאלות, שהם יבינו בעצמם ויגידו בעצמם את נקודת המפתח בכל מה שקשור למדיה חברתית. ההבנה שפייסבוק, יוטיוב ואינסטגרם הם בחינם כי אתה זה המוצר. אתה זה שסוחרים בו, שמוכרים אותו. 

אני לא אנסה לשכנע ולהטיף נגד שימוש בטכנולוגיה ובפלטפורמות. אני רק אנסה להפוך אותם למשתמשים חכמים, ביקורתיים ומעורבים. 

ב. האם זה YOUTUBE או THEIRTUBE? 

 דרך הסרט, להגיע לדיון על כך שבעצם כל מה שאנחנו מעלים בפייסבוק וביוטיוב הוא לא שלנו, הוא של בעלי הפלטפורמה. אשאל אותם אם יצא להם לראות שפתאום הפוסטים שלהם לא מגיעים לקהל כמו שהגיעו קודם? שהסרטונים שלהם פתאום לא מגיעים לכל העוקבים שלהם? אסביר להם שמה שיוטיוב והרשתות מגדירות בתור העוקבים שלהם, לא באמת שלהם, הם לא יכולים לקחת אותם לפלטפורמה אחרת (כמו שאפשר למשל להעביר רשימת מיילים לשירות אחר) ולכן הם בעצם סוג של שבויים. כדי להגיע לכמות הקהל שהם רגילים הם כל הזמן צריכים לייצר יותר ויותר תוכן. אסביר להם איך הפלטפורמות הופכות אותם למכורים באמצעות אותם סימני אהבה דיגיטליים (לייקים/צפיות/עוקבים) ואחר כך מפחיתות להן את המינון, עד שיספקו להם יותר ויותר תוכן. אסביר להם שחשוב שכולנו נגלה אזרחות פעילה גם בעולם הוירטואלי, שהוא העולם שבעצם אנחנו חיים בו לא פחות מהעולם הרגיל, ושגם בו אנחנו צריכים להתרגל להיאבק על הזכויות שלנו. 

הערה כללית:

הסרט, בעיקר החלק האחרון שלו, שבו הם למעשה נחשפים לכך שרבים מכוכבי הרשת הישראליים שהם מעריצים בעצם מנצלים את אותה מעין חברות שיש ביניהם, יצור תגובה רגשית חזקה, ואני משוכנע שיהיה מבול של שאלות, ושל בני נוער שירצו לדבר ויהיה להם מה להגיד. כמעט כל התלמידים עוקבים ומעריצים כוכבי רשת, ורבים מהם גם מחזיקים בערוץ יוטיוב משלהם ומנסים לעשות את זה, כך שאני בטוח שהסרט והדיון אחריו יהדהדו ולא ישכחו במהרה. 

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

ronmich@gmail.com