חמש דקות ארוכות

ב 5 ליוני 1967 יוצא חיל האוויר הישראלי למתקפת פתע מול צבאות ערב. ישראל משיגה עליונות אווירית, המביאה להצלחתה במלחמה.

כנקמה, עוצר השלטון המצרי כ-300 גברים יהודים.

סלים בחור יהודי פגוע נפש נעצר גם הוא, המוח'אבראת (בולשת המצרית) מבקשת מאמו לקחת אותו לתחנת המשטרה על מנת לבדוק את תעודת התושב שלו.

הוא מושלך לתא צפוף ומחניק עם פארוק, זכריה ועובדיה. הם מוחזקים בתנאים קשים, ללא הליך משפטי, במשך שלוש שנים.

שחרורם מגיע ממקור מפתיע.

מחזה מאת: גילית יצחקי

בימוי: איציק צדיק

בהשתתפות: מוריס כהן, יהודה נהרי, שי זביב, אסתי זקהיים/ שרון מלכי, יובל לבני , איתמר אליהו, תמיר גינסבורג , שרון מלכי/ נופר חיון.

דרמטורגיה: הדר גלרון

עיצוב תפאורה: זאב לוי  

עיצוב מוסיקלי: אפי שושני

עיצוב תאורה: זיו וולושין

עיצוב תלבושות: אביעד אריק הרמן

כוריאוגרפיה: איציק צדיק .

שירה: תמר שואקי.

צילום: דליה גל סברדלין , רדי רובינשטיין

גרפיקה: דור מור יוסף

ביצוע תלבושות: ולנטינה סטץ

קריינות: מטיאומתתיה

את עמותת “תיאטרון השחר רב – תרבותי” חלמה, הקימה, ומקיימת השחקנית והיוצרת גילית יצחקי. יצחקי היא הרוח החיה בעמותה ומסירותה רותמת אנשים רבים מתחומי האמנות, החינוך, והעשייה החברתית.

חזונה ליצור מסורת תיאטרלית העוסקת בתרבויות ובמורשות של קהילות יהודי ערב והמזרח תוך פיתוח שפה אומנותית ייחודית השואבת את השראתה מתרבויות אלו. חזון זה הביא להקמת עמותת “תיאטרון השחר רב תרבותי” שפועלת משנת 2015.

תיאטרון השחר בא לעולם מתוך רצון לתת מענה בשדה התיאטרון לתשוקה ההולכת וגוברת של רבים להכיר את סיפורי החיים של יהודים יוצאי מדינות ערב ולהתוודע למרקם החיים הייחודי ורב-פנים שלהם שהחל בארצות מוצאם ונמשך שנים רבות לאחר עלייתם לארץ.

איציק צדיק  במאי, מחזאי, כוריאוגרף, שחקן ויוצר.  

בוגר ביה"ס הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי" מחזור מ"ט 2011 . לימודי בימוי באוניברסיטת תל אביב 2018-2016 . בוגר בביה"ס למחזאות מטעם בית לסין בשיתוף סדנאות הבמה בהנחייתו של אבישי מילשטיין 2019-2016. קורס משחק מול מצלמה בהדרכתה של רותי דייכס, 2015. סדנת דיבוב באולפני נ.ל.ס בהנחיית הבמאית טליה ברקאי, 2008. מלווה אמנותית ודרמטורג של הפקות רבות, כמו כן משמש במאי ומורה למשחק ותנועה  בבתי הספר למשחק בית צבי, הדרך, וענת ברזילי. מנהל אומנויות ומרכז מגמות בבית הספר לאומניות רמת-חן מאז 2015.

תקציר ההצגה:

ב 5 ליוני 1967 יוצא חיל האוויר הישראלי למתקפת פתע מול צבאות ערב. ישראל משיגה עליונות אווירית המביאה להצלחתה במלחמה.

כנקמה, עוצר השלטון המצרי כ-300 גברים יהודים.

באותו בוקר נשמעות דפיקות בדלת ביתו של סלים ,בחור יהודי פגוע נפש נעצר גם הוא.

המוחברת (הבולשת המצרית) עוצרת אותו והוא נלקח לתחנת המשטרה  הקצין אומר לאמו שלוקחים אותו רק לחמש דקות על מנת לבדוק את תעודת התושב שלו .

הוא מושלך לתא צפוף ומחניק עם פארוק, זכריה ועובדיה. הם מוחזקים בתנאים קשים, ללא הליך משפטי, במשך שלוש שנים.

שחרורם מגיע ממקור מפתיע.

רקע היסטורי

הרקע למעצרם של יהודי מצרים:

ב 5 ליוני 1967 יוצא חיל האוויר הישראלי למתקפת פתע מול צבאות ערב. במבצע שנקרא "מבצע מוקד". ישראל משיגה עליונות אווירית המביאה להצלחתה במלחמה.

במהלך המלחמה כבשה ישראל שטחים רבים, סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שכבשה ישראל גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.

כנקמה, עוצר השלטון המצרי כ-300 גברים יהודים.

אווירת הניצחון על ישראל בארצות ערב לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

נשיא מצרים נאצר עם הרמטכ"ל וטייסים מצריים כחודש  לפני מלחמת ששת הימים.

יהדות מצרים:

הקהילה היהודית במצרים הייתה מורכבת מגרעין – מקומי של יהודים קראים ורבניים. אלה ישבו במצרים ברציפות כמה מאות שנים. שמרו על ייחודם הדתי -הפולחני אך השתלבו בסביבתם ואימצו את אורח החיים ואת התרבות העם המצרי. החל מהמאה ה – 15 הגיעו למצרים מהגרים רבים והשיא היה לאחר פתיחת תעלת סואץ. בין הזרים הרבים שהגיעו למצרים היו יהודים ממזרח אירופה ומאגן הים התיכון.

באמצע המאה ה – 20 מנתה הקהילה היהודית במצרים כ - 80,000 איש. רובם התיישבו בקהיר ובאלכסנדריה שתי הערים הגדולות של מצרים.

הקהילה הייתה מורכבות מעדות שונות ומקהילות מוצא רבות כגון: ספרדים, אשכנזים, אקראיים, שהיו בעלות מסורות, שפות ותרבויות שונות.

עוד מאפיין את הקהילה היהודית במצרים היה ריבוי הנתינויות (אזרחויות) הזרות. המהגרים הרבים נטו לשמור על הנתינות הזרה שלהם. חלקם היו בעלי נתינות זרה של מדינות המוצא שמהם הגרו למצרים או חסרי נתינות (כי מצרים לא נתנה להם נתינות (או בעלי נתינות מצרית) שהם לרוב היו היהודים שחיו במצרים כמה מאות שנים.

היהודים היו שותפים לפעילות הכלכלית הגואה במצרים. בראשית המאה ה – 20 הם תרמו לפיתוח תעשיית הסוכר, לסלילת מסילת הברזל, השתתפו בייסוד הבנק הלאומי המצרי ובורסת הכותנה. המפעלים שהקימו סיפקו תעסוקה לעשרות אלפי מצרים ותרמו להכנסה של מצרים.

היהודים היו מעורבים בחיי המסחר, פקידות, ספורט, עיתונות תרבות ועוד.

אפילו אישים יהודים וציונים תמכו במאבק העם המצרי לעצמאות.

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

gilit42@gmail.com