בינתי מופע+שיחה - תשפ״א

בעבודת הסולו, חוזרת היוצרת לשורשיה התימניים, מטמיעה אותם בגופה ונותנת להם פרשנות תנועתית אישית ועכשווית. בחוויית הווה משותפת עם הקהל, היא מחוללת סיפורים אישיים ומשפחתיים השזורים בהיסטוריה הישראלית.

כוריאוגרפיה וביצוע: סתיו בר-נחום פרנק // קריאטיב, עיצוב במה וארט: אורנה רוטנברג // עריכת סאונד ומוזיקה מקורית: אלדר ברוך // מוזיקה: אהרן עמרם, דני כהן // ייעוץ תנועתי: אביתר סעיד // ייעוץ אמנותי: ענת ועדיה, ענת גריגוריו.

*    הופק בסיוע בית הספר למחול – מכללת סמינר הקיבוצים.

דבר היוצרת:

בחיפוש אחר זהותי, עולה בי ההבנה שכדי למצוא אותה עליי לחזור למקורות. אני חוזרת להיסטוריה של המשפחה התימנית שלי, לצעדי הריקוד התימני ומקשיבה לצלילי העבר. דרך גופי אני מזמינה את אבות-אבותיי לקום לתחייה ולרקוד איתי את ההווה. אני מבקרת בביתה של סבתי, פותחת את קופסת הזיכרונות, נוגעת בחפצים, במכתבים שכתבה ובתמונות ילדות. מקשיבה לסיפוריה, מילדותה בכרם התימנים ועד החיים בירושלים תחת מצור, גידול תינוק בן יומו ודאגה לבעלה שנמצא בקרב. סיפורים המורכבים מחוויות אישיות, אך טומנים בחובם גם פרטים מההיסטוריה הארצישראלית הקיימת בזיכרון הקולקטיבי שלנו.

ב"בינתי" אני מזמינה את הקהל לשבת איתי מסביב לשולחן בארוחה משפחתית. הנבירה בעבר גרמה לי לתהות לגבי מסורות משפחתיות וכיצד הן משתקפות בארוחות השישי החגיגיות. על ידי שבירת מוסכמות הבמה הנהוגות במופעי מחול, אני מייצרת סביבה אינטימית מעוררת שאלות: האם הישיבה סביב השולחן מייצרת קרבה אמתית בין היושבים? או האם אנחנו יושבים קרוב אך נשארים מרוחקים? עד כמה אנו משתפים את בני המשפחה בחיינו האישיים? מה אנו מטאטאים מתחת לשולחן ומה מניחים עליו? מה טיבה של קבוצת הזרים שנפגשת אחת לשבוע וקוראת לעצמה "משפחה"?

אמנית הארט אורנה רוטנברג ואני, יצרנו שולחן המהווה בסיס ליצירה ומשחק עם מה שגלוי לעין ומה שנסתר. לעריכת השולחן ולכלי האוכל בהם אנו משתמשים בארוחות משפחתיות יש משמעות רגשית וחוויתית, ולעתים גם חיבור היסטורי המעיד על המקורות הקהילתיים והמוצא של המסובים. החפצים יקרי הערך שעברו מדור לדור מקבלים כעת חיים והופכים להיות כלי נגינה, כלי משחק ורקדנים. הם משנים צורה, יוצרים דימויים, ועוברים תהליך של שינוי והתפתחות, בדיוק כמו השינוי שאני מייחלת לו בקרב משפחתי.

על היוצרת:

סתיו בר-נחום פרנק - רקדנית, יוצרת ומורה למחול מודרני. בעלת תואר ראשון בחינוך למחול ממכללת סמינר הקיבוצים. בוגרת המסלול להכשרת רקדנים בניהולם האמנותי של נעמי פרלוב ואופיר דגן, שם הופיעה ביצירותיהם של אנג'לין פרלז'וקאז', מץ אק, עידן שרעבי, ענבל פינטו, ברק מרשל ועוד. בנוסף הופיעה ביצירתה של רונית זיו רוז לא מחכה בפסטיבל בוידעם 2012, ובציפור האש מאת מיכאל גטמן ובשיתוף התזמורת הפילהרמונית.

בשנת 2020 יצרה את עבודתה ״נקודת מוצא״, ובשנת 2019 עלתה לראשונה עם ״בינתי״, שהוזמנה להופיע בפסטיבל טאבולה ראסה בתל-אביב. יצרה את  Let’s Play Girl בשיתוף פעולה עם הרקדנית מיכל אינגבר, העבודה עלתה בערב "מסננת", 2017. אמנית יוצרת בפרויקט zooooooo, בניהולם האומנותי של הדס עפרת ושחר מרום, במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות 2016 של תיאטרון הקרון. שם שיתפה פעולה עם האמנית הרב-תחומית נועה בקר ויחד יצרו את העכבישה והפרפר.

כרקדנית, עבדה עם הכוריאוגרפית איבון ריינר והופיעה בפסטיבל המחול של דבלין 2018 ביצירות Trio A, Talking Solo, Chair/Pillow. השתתפה ב Project 112 (2019), פרויקט בינלאומי מאת הכוריאוגרפית האמריקאית פט קטרסון. רקדנית יוצרת ביצירה Out of Nothing (2019) מאת יעל רואו, פסטיבל ירושלים לאמנויות 2019. בין השנים 2014-2016 עבדה כרקדנית יוצרת עם הכוריאוגרפית מעין ליבמן-שרון והופיעה במגוון יצירותיה בפסטיבלים ואירועי תרבות שונים. בנוסף, הופיעה ביצירותיהן של קלי איאש, לירון לבינגר ורותי שקל.

החל משנת 2013 סתיו מלמדת ברחבי הארץ את סגנון המחול המודרני לתלמידות ותלמידים מכיתה א׳ ועד כיתה י״ב. בנוסף לכך, כתבה מאמרים ל״מחול עכשיו״ – כתב העת למחול אמנותי בישראל.

http://www.stavb.com

הכנה:

מומלץ לקיים שיחת הכנה עם התלמידים והתלמידות ולשאול על המוצא שלהם ושל משפחותיהם. מהיכן הוריהם? מהיכן הסבים והסבתות? האם כל אחד מהם יודע את הסיפור המשפחתי שלו? עד כמה המסורת העדתית מורגשת אצלם בבית? אילו מסורות מיוחדות הם מכירים/ מקיימים בבית? האם הם מכירים את המחול העדתי? השירה? אולי מחוברים יותר למאכלים? האם הם מרגישים מחוברים לעדה שלהם (או לעדות, במקרה שהוריהם מגיעים ממוצאים שונים)?

שימו לב - המלצות אלו הן מטעם המפיק או האמן המציעים את הפעילות.

stavbrn@gmail.com