חווית המפגש עם סופרים היא לא אחת מפתיעה ומטלטלת עבור תלמידים. אין זה נדיר שילד אשר עולם הספרים רחוק ממנו והקריאה זרה לו, מגיע לאחר מפגש עם סופרת ובביישנות לוחש לה בפינת הכיתה – סיקרנת אותי, מה קרה בהמשך הסיפור ממנו הקראת? איך אוכל לקרוא את הספר כולו?
ואכן, מכוני מחקר כדוגמת National Literacy Trust הבריטי, בדקו ומצאו שילדים אשר פגשו סופרים ומשוררים במסגרת הלימודים, נהנו מקריאת ספרים, כמו גם מכתיבה, באחוזים גבוהים הרבה יותר מילדים אשר לא זכו להנות ממפגשים כאלו.
מפגש מפורסם במיוחד בתולדות הספרית העברית בין ילד ומשוררת, מתואר בספרו הגדול של הסופר עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך". הילד הוא עוז הצעיר, והמשוררת היא זלדה המשוררת, שהייתה מורתו של עוז בבית הספר. את המפגש ביניהם מתאר עוז כמלא קסם, וככזה שגרם לו להתאהב בשפה עצמה וביכולת שלה לגרום לנו לראות את המציאות המוכרת סביבנו בצורה פיוטית:
"מורה-זלדה דיברה כה בשקט, עד שאם רצינו לשמוע לא די היה שנשתתק אלא היה הכרח לרכון לפנים אל שולחנותינו. היינו יושבים אפוא רכונים לפנים בלי הרף, מן הבוקר עד הצהריים, כי חששנו לאבד מילה: כל מה שדיברה מורה-זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי. כאילו למדנו אצלה שפה חדשה, לא רחוקה מאוד מן העברית ואף-על-פי-כן שונה וצובטת-לב: להרים היא קראה לפעמים הררים. לכוכבים - כוכבי שמים. התהום היתה תהום רבה והעצים נקראו אילנות, אף כי לרוב היו נקראים אצלה כל אחד ואחד בשמו. אם ביטאת בכיתה רעיון שמצא חן בעיניה, היתה מורה-זלדה מצביעה עליך ואומרת חרש: תסתכלו נא כולכם, הנה יש כאן ילד שטוף-אור." (עמוס עוז, מתוך: סיפור על אהבה וחושך, כתר, ירושלים, 2002. עמ' 327).
התקופה נוכחית מאלצת אותנו להסתגל להרגלים בינאישיים חדשים, כדוגמת למידה מרחוק ומפגשים בקבוצות מצומצמות. לצד האתגרים שהרגלים אלו מעמידים בפנינו, הם מקרבים אותנו במידה מסוימת גם אל חווית הקריאה הספרותית הבסיסית והמוכרת, הנעשית לרוב בין האדם ובין עצמו, בשקט ובריכוז, כמו גם לחוויית הכתיבה – המתרחשת בחדרי העבודה של הכותבות והכותבים, לעיתים במהלך אישון לילה דומם. הריחוק החברתי, אם כן, מקרב אותנו בחזרה אל השקט העומד בבסיס הספרות, שקט שדווקא הוא זה המאפשר לנו להתמסר לעולמות אחרים, רחוקים וזרים לפעמים, המתוארים בספרים.
המפגשים שנקיים במסגרת תקופת הריחוק החברתי, במתכונת מצומצמת או באמצעות מסכי המחשב, יאפשרו לנו לקיים דיאלוג שקט, פורה ומעמיק יותר מאי פעם בין הסופרים והתלמידים, ומי ייתן ונדע לנצל הזדמנות זאת בצורה מיטבית.
רזי אברמוביץ הוא מנהל תחום ספרות ועורך התוכן של הסל
סל תרבות ארצי הוא תוכנית חינוכית האחראית על חשיפת תלמידי ישראל לתרבות ואמנות כחלק ממערכת החינוך הפורמאלי.
תוכנית סל תרבות ארצי מקנה לתלמידים מגיל הגן ועד י"ב, כלים לצפייה מודעת ובעלת משמעות בששת תחומי האמנות – תיאטרון, מחול, מוזיקה, קולנוע, ספרות ואמנות פלסטית.
התוכנית משותפת למשרד החינוך, לחברה למתנ"סים ולרשויות המקומיות.
התוכנית פועלת החל משנת 1987.